יום שני, 28 במאי 2018

איך הצלתי את הבולבול

האמת שעל הקופירייטינג הגאוני הזה אחראים דורקס ולא אני, אבל באמת הצלתי היום בולבול!

מקרה שהיה כך היה:

במהלך התארגנות הבוקר איתי בישר לי שהוא ראה ציפור בחלון.
בהתלהבות מדומה עניתי לו "וואו! באמת?  איזה יופי!" והתכוונתי לפנות לענייני, אך הוא היה עיקש וגרר אותי לראות את הציפור, ואכן ציפור (לא מוכשרת במיוחד) הצליחה להתקע בין התריסים בויטרינה שלנו בסלון למעקה זכוכית גבוה שם.

סגרתי את התריסים והזזתי אותם כדי שיהיה לה יותר מקום (בין החלון לויטרינה) להמריא ולעוף משם, אך זה כנראה היה לה גבוה מדי, או שהיתה פצועה והיא לא ממש הצליחה לעשות את זה.


בשלב הזה התקשרתי לשירות הוטרינרי. הם יכולים לשלוח תורן, אבל אני אצטרך ללכוד את הציפור ולהוריד אותה למטה כי הם לא נכנסים לשטח פרטי.

מיהרתי ופיזרתי את הילדים למסגרות (למרות העניין הרב שהביעו בציפור) וחזרתי הביתה.
בעצת חברה הצלחתי לדחוק אותה לפינה וללכוד אותה בעזרת מגבת.


קצת חששתי לשחרר אותה מהחלון, כי אולי היא פצועה ותתרסק לי על הכביש אז ירדתי לחצר הבית, הנחתי אותה בעדינות והתרחקתי.
הציפור (שהיתה אמנם כנועה בידים שלי אבל עם עיניים פקוחות) עצמה עיניים ולא זזה. שכבה לה כמו מתה, אבל ראיתי שהיא נושמת.


למרות שהחזקתי אותה מאד בעדינות חששתי שפגעתי בה, אז התקשרתי שוב למוקד והם אמרו שתורן יגיע תוך 20 דקות, ובינתיים שאשים אותה בקופסא כדי להגן עליה מחיות אחרות (באמת יש לנו איזה חתול מקומי בחצר הבניין שהיה שמח על הצ'ופר)

עליתי הביתה, לקחתי קופסת נעליים וירדתי למטה שוב. הציפור לא זזה.
ניסיתי להעביר אותה לקופסא ואז פתאום היא פקחה עיניים והתעופפה משם.

שניה אחר כך הגיע החתול.

לא ברור לי למה היא חיכתה כל כך הרבה זמן ושיחקה אותה מתה, אבל טוב שזה נגמר כך.
בכל זאת, כמעט ציפור לאומית.

אין תגובות:

פרסום תגובה