יום שלישי, 19 בספטמבר 2017

גופיה

21:00. חוזר מאימון שחיה מורעב.
אור בחדר הילדים.
הם לא ישנים? בית ספר מחר...
איתי יושב על המיטה בלי חולצה. נעמה שואלת אם אני יודע איפה הגופיות.
כל הקיץ לא הלך פעם אחת עם גופיות, ובדיוק בשבת עשיתי סדר ודחפתי את כולן בארון למעלה מאחורה.
נעמה נותנת לי מבט של "עכשיו תורך" והולכת לסלון.
איתי זועף שהוא רוצה לישון עם גופיה כי הוא קיבל מכה ביד.
רועי זועף שאיתי לא נותן לו לישון.
אני עולה על כיסא. מוציא גופיה.
"לא את זאת!"
- איזה אתה רוצה?
- בלי ציור. עם פסים צבעוניים.
במקרה אני שולף גופיה שהוא מעולם לא לבש בלי ציור ועם פסים צבעוניים.
- "לא את זאת".
עובר על כל הגופיות בארון. 12 במספר. וכולן לא מספקות את הילד.
- "איתי. אלה כל הגופיות שיש לנו."
- "אני רוצה גופיה!"
-  "אוקי. אני סופר עד 3 ואז יורד מהכסא. ואם אני יורד אני לא עולה שוב. מצדי תישן בלי חולצה" (Big mistake...)
1..2..3
יורד ויוצא מהחדר.
איתי בוכה. רץ לסלון ומתנחל על הספה. "גופיה!"
רועי: "תכבו את האור!"

אוקי. לא עבד האולטימטום... נשנה גישה.
מתישב לידו ומחבק אותו.
"איזה תנועה חדשה למדתם היום בקפוארה?"
- "לא רוצה לגלות!"
"עכביש? לא.. עקרב? לא.. צרצר? ג'ירפה?"
- "לא רוצה!"
"מה אכלת היום בגן? פסטה? פתיתים? אורז? קוסקוס? בורגול? פירה?"
אין שת"פ.
"איפה המכה ביד? איך קיבלת אותה?"
"בגן. ואחר כך מהשידה הלבנה".
"איזה גופיה אתה רוצה ללבוש? איזה צבע? אולי שקופה?"
- צהוב זוהר
- ואיזה ציור אתה רוצה שיהיה עליה?
- דולפין!
- אוקי.

אני הולך לחדר והוא אחרי בסקרנות.
מטפס שוב על הכסא. מוצא גופיה עם דינוזאור צהוב.
"אוקי פה יש דינוזאור צהוב מקדימה אתה רוצה שאני אצייר לך דולפין מאחורה?"
- לא. אני רוצה שתצייר דולפין על גופיה בלי ציור.
שולף את הגופיה המקורית, ההיא עם הפסים הצבעוניים.
"אוקי. אז לצייר לך דולפין?"
- כן.
"אבל אני לא מצייר כל כך טוב. אולי נלך מחר לחנות ונשים הדפס של דולפין?"
- לא. אז תצייר לי משהו אחר.
"אתה רוצה שאני אצייר ירח וכוכבים?" (כמה זה כבר יכול להיות מסובך)
- ושמש! (בהתלהבות)
- "איך שמש? בפיג'מה? וביחד עם הירח?"
- תצייר את השמש למעלה ואת הירח והכוכבים למטה.

ביום העצמאות קניתי טושים זולים לציור על בד. לא יודע מה איכותם וגם לא השתמשנו, אבל איכשהו המזל שיחק לי ומצאתי אותם תוך שניה. הולך למטבח.

"אבא, אני יכול לבוא לראות אותך מצייר?"
- כן.

אז הוא בחר את הצבעים לשמש, ולירח, ואת המיקומים והגדלים.

"אבא. אתה יכול לצייר עוד משהו אחד?"
- מה?
"אותי."

"ואתה יכול לצייר לי ביד את הצעצוע האהוב עלי? המחשב הנייד שלי" (נשבע לכם יש דבר כזה. קיבל מתנה מסבא וסבתא לגיל 4)


לא בטוח שישרוד כביסה

"אבא. אני יכול ללכת עם זה לגן מחר? להראות לכולם?"

- כן, אבל אולי נשאיר את זה שיתיבש ללילה. אתה רוצה לישון עם גופיה אחרת?

- כן. איזה שאתה רוצה.

אין תגובות:

פרסום תגובה