לא מה שאתם חושבים.
אבל הייתי צריך כותרת מעניינת בשביל שתכנסו לקרוא, לא?
בקרוספיט יש אימוני Benchmark.
יש 2 סוגים של אימונים כאלה:
Hero WODs - על שם גיבורים אמריקאים שנפלו בקרבות, לוחמי אש, אנשי כוחות בטחון וכו'. האימון נעשה בדרך כלל כהוקרה לאותו חלל.
The Girls - אימונים עם שמות של בנות. סתם כי כיף להגיד "עשיתי את פראן".
אימוני הבנצ'מארק מאפשרים 2 דברים:
1. למדוד יכולות ביחס למתאמנים אחרים בכל העולם (פחות מעניין אותי).
2. למדוד התקדמות אישית לאורך זמן.
בגדול האימונים מתחלקים ל 2 סוגים:
For Time - צריך לסיים את כל האימון במינימום זמן, והתוצאה היא הזמן.
AMRAP - As Many Rounds As Possible - במסגרת זמן מוגדרת (12, 15, 20 דקות) לבצע מקסימום סבבים של האימון, כשהתוצאה היא מספר הסבבים.
אחרי הרבה זמן שלא עשיתי אימוני בנצ'מארק, ביום חמישי ניגשנו לעשות את סינדי.
סינדי זה אימון מסוג AMRAP, די פשוט להבנה, וכל מתאמן בכל רמה יכול לעשות אותו.
20 דקות למקסימום סבבים של:
5 עליות מתח
10 שכיבות סמיכה
15 סקוואט
שימו לב לבחור בסרטון מדגים 26 סבבים:
יש לציין שאני יורד לסקוואט הרבה יותר עמוק ממנו...
בכל אופן, הפתעתי את עצמי לטובה ועשיתי 15 סבבים, שהם: 75 מתח, 150 שכיבות סמיכה, ו 225!!! סקוואטים (ונשארו לי עוד 15 שניות ספייר...)
אז נכון, זה רק משקל גוף, אבל עדיין 225...
ואז, ברוב חוכמתי הגעתי לאימון של שישי צהרים. בערך 14 שעות אחרי האימון הקודם.
אני לרוב לא מגיע לאימונים יום אחרי יום, אבל היו אילוצי לוח זמנים, וגם לא כל כך הבנתי את המצב הקשה של הארבע ראשי שלי, בזכות התופעה הנהדרת הקרויה DOMS - Delayed Onset Muscle Soreness. בגדול זה אומר שהכאבים מגיעים רק אחרי יום/יומיים.
האימון של יום שישי כלל 15 דקות של מקסימום סבבים מהתענוג הבא:
הליכה של כ 25 מטר עם משקל מעל הראש.
50 מטר ספרינט הלוך-חזור.
15 burpee over the bar.
15 front squat.
קצת תרגום.
מי שלא מכיר, burpee זו התנועה השנואה באימוני קרוספיט. בעברית קוראים לזה סמוך-קום.
burpee over the bar זה שכלול שנראה ככה:
בקיצור שיטה מאד מהירה להעלות דופק...
front squat זה אותו סקוואט מוכר וחביב, רק עם משקל שיושב על עצם הבריח.
בחרתי משקל סולידי מבחינתי - 30 ק"ג.
וניגשתי לאימון.
הכל היה בסדר עד שהגעתי לסקוואטים.
הארבע ראשי שלי זעק וצעק. הייתי צריך להניח את המוט כל 4-5 חזרות, ואלה היו 15 דקות ארוכות ביותר, שבסופן השלמתי 3 סבבים.
לאחר פינוק בטן סטטית בחסות המאמנת עידית, דידיתי לי הביתה כדי להתאושש.
ההתאוששות כללה מרדף אחרי רועי בפארק, ולקינוח הוא גם ביקש לעלות אתמול בערב 5 קומות ברגל.
שלחתי איתו את נעמה, ועליתי עם איתי במעלית...
אבל הייתי צריך כותרת מעניינת בשביל שתכנסו לקרוא, לא?
בקרוספיט יש אימוני Benchmark.
יש 2 סוגים של אימונים כאלה:
Hero WODs - על שם גיבורים אמריקאים שנפלו בקרבות, לוחמי אש, אנשי כוחות בטחון וכו'. האימון נעשה בדרך כלל כהוקרה לאותו חלל.
The Girls - אימונים עם שמות של בנות. סתם כי כיף להגיד "עשיתי את פראן".
אימוני הבנצ'מארק מאפשרים 2 דברים:
1. למדוד יכולות ביחס למתאמנים אחרים בכל העולם (פחות מעניין אותי).
2. למדוד התקדמות אישית לאורך זמן.
בגדול האימונים מתחלקים ל 2 סוגים:
For Time - צריך לסיים את כל האימון במינימום זמן, והתוצאה היא הזמן.
AMRAP - As Many Rounds As Possible - במסגרת זמן מוגדרת (12, 15, 20 דקות) לבצע מקסימום סבבים של האימון, כשהתוצאה היא מספר הסבבים.
אחרי הרבה זמן שלא עשיתי אימוני בנצ'מארק, ביום חמישי ניגשנו לעשות את סינדי.
סינדי זה אימון מסוג AMRAP, די פשוט להבנה, וכל מתאמן בכל רמה יכול לעשות אותו.
20 דקות למקסימום סבבים של:
5 עליות מתח
10 שכיבות סמיכה
15 סקוואט
שימו לב לבחור בסרטון מדגים 26 סבבים:
יש לציין שאני יורד לסקוואט הרבה יותר עמוק ממנו...
בכל אופן, הפתעתי את עצמי לטובה ועשיתי 15 סבבים, שהם: 75 מתח, 150 שכיבות סמיכה, ו 225!!! סקוואטים (ונשארו לי עוד 15 שניות ספייר...)
אז נכון, זה רק משקל גוף, אבל עדיין 225...
ואז, ברוב חוכמתי הגעתי לאימון של שישי צהרים. בערך 14 שעות אחרי האימון הקודם.
אני לרוב לא מגיע לאימונים יום אחרי יום, אבל היו אילוצי לוח זמנים, וגם לא כל כך הבנתי את המצב הקשה של הארבע ראשי שלי, בזכות התופעה הנהדרת הקרויה DOMS - Delayed Onset Muscle Soreness. בגדול זה אומר שהכאבים מגיעים רק אחרי יום/יומיים.
האימון של יום שישי כלל 15 דקות של מקסימום סבבים מהתענוג הבא:
הליכה של כ 25 מטר עם משקל מעל הראש.
50 מטר ספרינט הלוך-חזור.
15 burpee over the bar.
15 front squat.
קצת תרגום.
מי שלא מכיר, burpee זו התנועה השנואה באימוני קרוספיט. בעברית קוראים לזה סמוך-קום.
burpee over the bar זה שכלול שנראה ככה:
בקיצור שיטה מאד מהירה להעלות דופק...
front squat זה אותו סקוואט מוכר וחביב, רק עם משקל שיושב על עצם הבריח.
בחרתי משקל סולידי מבחינתי - 30 ק"ג.
וניגשתי לאימון.
הכל היה בסדר עד שהגעתי לסקוואטים.
הארבע ראשי שלי זעק וצעק. הייתי צריך להניח את המוט כל 4-5 חזרות, ואלה היו 15 דקות ארוכות ביותר, שבסופן השלמתי 3 סבבים.
לאחר פינוק בטן סטטית בחסות המאמנת עידית, דידיתי לי הביתה כדי להתאושש.
ההתאוששות כללה מרדף אחרי רועי בפארק, ולקינוח הוא גם ביקש לעלות אתמול בערב 5 קומות ברגל.
שלחתי איתו את נעמה, ועליתי עם איתי במעלית...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה