ברוכים הבאים לפוסט השני בסדרה על הנעלה.
הפוסט הזה יעסוק בהנעלת ילדים.
ממליץ מאד לקרוא את הפוסט הקודם כרקע.
נתחיל בבסיס.
כשהילדים שלי נמצאים בבית הם יחפים, ובחורף עם גרביים בלבד. באופן כללי בכל פעילות indoor שלהם אני מעדיף שלא יהיה שום דבר בינם לבין הקרקע, ולאפשר לרגליים שלהם מקסימום תנועה טבעית. אבל כמובן שחייבים נעליים, אם בכדי להגן מחום/קור או מקרקע שעלולה לפצוע את הרגל. אז איך בוחרים?
כפי שציינתי בפוסט הקודם יש מספר עקרונות חשובים בבחירת נעלים:
בנעלי ילדים יש תחלופה גבוהה, גם כתוצאה מבלאי גבוה וגם כתוצאה מהגדילה הטבעית של הרגל. זוג בודד בשימוש יום יומי מחזיק אצלנו כ 4-5 חודשים. אני בדרך כלל דואג ל 2 זוגות כדי לאפשר גיוון וגיבוי במידה שזוג אחד נרטב, מתלכלך, או אובד, מה שמאפשר לסגור את כל העונה שבה הולכים בנעלים סגורות (כ 8-9 חודשים), ואת עונת הקיץ לרוב מעבירים עם זוג סנדלים אחד.
אז הנה כמה דוגמאות. כאמור קהל היעד הוא ילדים עד גיל 5 כי זה מה שיש לי בבית. אולי בעוד כמה שנים יבוא פוסט המשך עם דוגמאות נוספות.
See Kai Run - (לאתר)
ללא ספק החברה הכי ותיקה ובדוקה אצלי בבית. לרועי היו 2 זוגות נעלים סגורות שלהם וזוג סנדלים אחד.
יש להם נעלים מטרום הליכה (שלב מיותר לדעתי), דרך צעד ראשון ועד מידה 35 (גיל 8 בערך).
כל הזוגות שלהם בהם נתקלתי מקיימים את כל חוקי הפורמט ומינימליות למהדרין.
המחיר לא זול: 260 ש"ח. לרוב ניתן למצוא דגמים ומידות במבצע במחירים של 150-190 ש"ח לזוג.
היתרון הוא שניתן למצוא אותן בארץ ולמדוד, החסרון הוא שמעט מאד חנויות מחזיקות אותן. הרשימה המלאה באתר.
אם חשוב לכם למדוד לפני הקניה והזמנה מהאינטרנט נראית לכם הימור מסוכן, אלה הנעליים שהייתי בוחר.
2 הערות לקונים:
1. רוב הדגמים עשויים עור (אם זה מפריע לכם מצפונית).
2. לנעל מידות גדולות. מידה 26 בנעל תרגיש ברוב המקרים כמו 27 בנעלים אחרות.
Merrell -
קצת התלבטתי אם להכניס את החברה הזו לרשימה. מצד אחד היא אחראית לזוג הכי טוב שעבר אצלנו בבית. מצד שני היא הפסיקה לייצר אותו ולכן לא ניתן להשיג אותו יותר אז למה סתם להוציא לכם את העיניים? נו, אולי עוד תצליחו לאתר מציאות ומידות בודדות ברשת.
מרל היא חברה קצת מוזרה. היא לא מינימליסטית בהגדרה, והיא גם לא חברת נעלי ילדים אבל יש לה קו מוצרי barefoot שהוא מינימליסטי, ובקו זה גם מיוצרות נעלי ילדים. לפני בערך שנתיים מישהו בהנהלה החליט לסגור את הייצור של נעלי הילדים ולהעביר אותם לחברת בת/אחות בשם stride rite, והנעלים שלהם לא נראו לי מינימליות וגם לא ניסיתי.
בכל אופן נעל הדגל של קו ה barefoot היא ה trail glove kids שהיא העתק של ה trail glove למבוגרים עם סגירת סקוץ'.
המידה הקטנה ביותר שנמכרת היא 28 (מתאים לגיל 4+). כשהנעל עוד היתה בייצור לפני שנתיים הזמנתי זוג ב ebay מחנות גרמנית ב 180 ש"ח כולל משלוח והוא חיכה לרועי עד שהרגל שלו גדלה מספיק. את הזוג השני הזמנתי אחרי שרועי כבר הלך כחודש בנעל וראינו כי טוב ב 220 ש"ח מאתר אחר.
הנעל הזו היא מינימלית, קלה, גמישה (ומכונה אצלנו בבית הנעל המהירה), בעלת מראה ספורטיבי, ופחות בובתי-תינוקי כמו הסי-קאי-ראן. עוד יתרון שלה הוא שהיא מצוידת בסוליית ויבראם (לפחות הדגם המקורי, מאז יצא trail glove 2 שבו סוליה אחרת ולא יצא לי לנסות). סוליית הויבראם כמובן תורמת ליתרון האחרון שהוא העמידות. שימוש אינטנסיבי ובלעדי ב 2 הזוגות שהיו לרועי החזיק שנה שלמה (וזו אכן שנה שלמה כי הילד מסרב בתוקף ללכת עם סנדלים), כלומר חצי שנה לנעל (הרבה יותר מכל נעל אחרת שעברה אצלנו).
את הנעל שבתמונה זרקתי לפח השבוע אחרי קצת יותר משנה של שימוש אינטנסיבי (בחלוקה עם זוג אחר). ניתן לראות את הדופן מקדימה מתפרקת. הנעל השניה נקברה באוסטריה לפני חודש אחרי יום קשה עם הרבה בוץ ושלג.
כמה נקודות לשים לב אליהן בנעל:
1. היא יחסית צרה. רועי הלך בנעלים הרבה לפני שהיה מידה 28 והיום הוא נועל 28 של חברה אחרת והנעל הזו כבר לוחצת לו.
2. בנעל תמיכה קלה מובנית בקשת. אני לא חושב שזה מורגש, אך היא מעט פחות מינימלית בהיבט זה.
כאמור לא הצלחתי למצוא יותר את הנעל הזו בצבעי בנים ובמידות מתאימות, אך לאחרונה מצאתי דגם מקביל הנקרא flux glove שהוא זהה ל trail glove אך בהבדל בודד של שריכה רגילה במקום סקוץ'. זה לא להיט אך היות והנעל מאד מוצלחת אני שוקל לרכוש זוג ולהחליף את השרוכים בשרוכי גומי פטנט כמו ב Kamik (בהמשך...)
Kidofit - (לאתר)
תגלית חדשה יחסית ממאי האחרון, כשאיתי כבר גמר לגמרי את נעלי ה bubox שלו (נעל צעד ראשון מצוינת אך כאמור עד מידה 24-5) והבנתי שהוא חייב סנדלים, בדיוק רן פרסם פוסט על החברה המצוינת הזו שמייצרת נעלים מינימליות לחלוטין. החברה ממוקמת בניו ג'רזי. כל שבועיים מופיע באתר קופון הנחה של 20% על כל הנעלים והם שולחים ישירות לארץ בעלות של 10$.
קניתי ל 2 הילדים זוגות שלהם בעלות 140 ש"ח לזוג. רועי כאמור בקטע אנטי סנדלי והלך איתם רק פעמים בודדות, אבל איתי מנצל בינתיים כבר 4.5 חודשים ללא סימני שחיקה על הנעל.
יתרון גדול מאד של הנעלים הוא יכולת כיוונון והתאמה בעקב וגם ספידה (footbed) נוספת וגם נשלפת המאפשרים כולם יחד להתאים את הנעל לחצי מידה יותר או פחות ללא כל בעיה.
אני מחכה לקופון כדי להזמין לאיתי נעלים לחורף.
Kidzshooz
אני מציין את האתר הזה למרות שהמידות בו קצת קטנות ומגיעות עד 27 במקסימום. הסיבה שאני מציין את האתר הזה היא שהוא מוכר נעלים מינימליות די זולות (20 פאונד) ושולח לארץ בעלות של 5 פאונד.
אני הזמנתי ממנו גם מגפים וגם סנדלים של חברת Little Blue Lamb והאחיינים שלי ניצלו ונהנו מהם מאד.
Kamik -
דוגמא לרכישה לא מוצלחת.
את החברה הקנדית הזו גיליתי בעת שיטוטי וחיפושי באינטרנט. רוב הנעלים שלהם לא מינימליות אבל לחברה יש 2 דגמים שנראו לי די מינימליים, ולכן הזמנתי את ה Kamik Speedy לנסיון לרועי.
אחרי כמה שבועות גם הזמנתי את ה kamik cruiser (נעל זהה ל speedy אך נסגרת עם סקוץ' לעומת שרוך פטנט ב speedy) לאיתי אך אמאזון פישלו ושלחו את ה speedy במקום לשלוח cruiser ולכן הודות לשירות הלקוחות המצוין שלהם לא שילמתי על הנעל בכלל.
חסרון השריכה הוא דבר שהייתי מודע אליו אך הייתי מוכן לנסות בהעדר אלטרנטיבות.
חסרון נוסף שגיליתי רק כשהנעל הגיע הוא toe spring מטורף בהשוואה לנעלים אחרות.
שימו לב ל kamik משמאל בהשוואה ל kidofit מימין (שתי הנעלים באותה מידה).
החסרון השלישי שמהווה מבחינתי דיל ברייקר, הוא משהו שנתגלה רק לאחר חודש של שימוש ואלה קרעים בגפה שהתאחדו לחור בגודל של חצי ס"מ.
אם על שאר הבעיות הייתי מוכן להבליג, זו בעיית איכות שאני לא מוכן לקבל, ואת הנעלים האלה כבר לא ארכוש יותר.
זה כמובן החסרון ברכישה של זוגות באינטרנט. המחיר אמנם זול, אך במקרה של בעיה אין אבא ואמא לפנות אליהם.
בקיצור: להתרחק.
Vivobarefoot - (דף פייסבוק)
בכתבה על נעלים מינימליסטיות, החברה הזו כנראה היתה צריכה להופיע ראשונה. מדובר באחת מחלוצות התחום, שמייצרת נעלים מינימליות בלבד, לכל הגילאים. יש לחברה קבוצה של ריצה יחפה/מינימליסטית/טבעית וקמפיין מאד חזק בשוק המינימליזם.
אם כן למה אני מגיע אליה רק עכשיו?
למרות ששמעתי מזמן על החברה, עד לאחרונה לא היתה לה נציגות בארץ. המחירים בחו"ל עוד לפני משלוח מאד יקרים, וביקורות על מידות לא סטנדרטיות גרמו לי להמנע מלרכוש אותם בינתיים.
גם כשהחלו לייבא אותם לארץ לפני כשנה וחצי, איכשהו יצא שבנקודות בהן עמדתי לפני רכישת זוג חדש היה תמיד מחסור במידות לנעלי ילדים.
אחרי שראיתי שאני לא מוצא זוג נעלים לרועי לחורף, פניתי לרן לעיצה והוא הפנה אותי לשחר היבואן שעומד לפתוח חנות מותג של vivobarefoot בת"א.
כיוון שהחנות עוד בהקמה לקחתי את רועי בשישי האחרון ונפגשתי איתו במחסן בר"ג.
במקור תכננתי לקנות את ה neo velcro kids עליהן כבר קראתי ביקורות אצל רן ובמקומות נוספים, אך הן פשוט לא היו נוחות לרועי (גם זה קורה).
ואז ממש לפני שהלכנו שחר הציע את דגם ה trail freak.
הנעל הזו מאד יפה, והתישבה לרועי על הרגל כמו כפפה.
שחר היה קצת מסויג כיוון שלדגם היו ביקורות מעורבות בנושא העמידות שלו, אך היות והוא הבטיח לעזור במקרה של בעיה וגם נתן 50% הנחה רכשתי אותה.
כאמור אין לי מספיק זמן לכתוב ביקורת על הנעל, אולי אעדכן את הפוסט בהמשך אך עצם העובדה שיש לי למי לפנות משאירה אותי אופטימי.
Crocs -
מה זה זה?!?
שלא תטעו. הנעלים של קרוקס לא מתקרבות לקטגוריה של הנעלים למעלה, אך ככל שהילד גדל הוא גם מתחיל להביע דעה וצריך ללמוד ללכת על הקו הדק שבין הרצונות שלו והבריאות שלו.
כפי שאמרתי נעלי קרוקס אינן מינמליות. הסוליה עבה מאד, ויש הגבהה בעקב, אך מצד שני הן מאד גמישות ומרווחות באיזור האצבעות.
איך בכלל הגענו לקרוקס? לרועי היו נעלי מים מצוינות של elefanten אך אלה מגיעות רק עד מידה 25, ושוב צריך לחפש אלטרנטיבות. (היום אגב יש אלטרנטיבה של vivobarefoot אבל זה הפך זמין רק אחרי שרועי נחשף לקרוקס).
רועי מת על הקרוקס שלו ואלה הנעלים שהוא הולך איתן לבריכה ולים. למזלי הגננת לא מרשה לבוא איתן לגן.
אני מקבל את הפשרה הזו ומתנחם בעובדה שהוא הולך איתן יחסית מעט.
כל הכבוד למי ששרד את הפוסט הארוך הזה והגיע עד כאן.
אסיים בדוגמא שאני מקווה שתמחיש את החשיבות של בחירה מושכלת בנעלים בניגוד לאופנה, או כניעה לרצונות רגעיים של הילד.
אף אחד לא מושלם וגם אידיאליסט שכמוני נכנע לפעמים ללחצים. ברגע של משבר בחורף האחרון רכשתי לרועי את המגפים האלה של קרוקס במחיר שערורייתי של 230!!! ש"ח:
חדי האבחנה יזהו את האורות בסוליה...
בניגוד לנעלים אחרות של קרוקס, הסוליה הזו לא גמישה בעליל והמגפיים האלה כבדים מאד.
רועי מאד נהנה לקפץ בשלוליות ביציאה מהחנות במשך 5 דקות, אבל יום למחרת הילד המהיר ביותר בגן בקושי הצליח להרים את הרגליים בשביל לרוץ אחרי החברים שלו, ובסופו של דבר פשט אותם ורץ יחף.
המגפיים נכנסו לארון ולא יצאו ממנו עד אתמול בשביל הצילום...
אני מקווה שאולי האחיין שלי יהיה מהם השנה.
למדתי מהאירוע הזה לקח חשוב.
ראשית לגבי מגפיים. בשביל 10 ימי הגשם שיש בחורף שלנו עדיף לקנות מגפי גומי ב 30 ש"ח, גם יותר נוחים וגם יותר משתלם.
ושנית, papa knows best.
השתדלו למצוא את הקו הדק שמאפשר לכם לשמור על הערכים שלכם והבריאות של ילדכם, אך גם משאיר אותם שמחים ומרוצים.
הפוסט הזה, למרות אורכו הוא רק קצה הקרחון בנוגע להנעלת ילדים, ואני ממליץ בחום למי שרוצה להעמיק בנושא להכנס לפוסט של רן "ציידת" לקריאה נוספת.
הפוסט הזה יעסוק בהנעלת ילדים.
ממליץ מאד לקרוא את הפוסט הקודם כרקע.
נתחיל בבסיס.
כשהילדים שלי נמצאים בבית הם יחפים, ובחורף עם גרביים בלבד. באופן כללי בכל פעילות indoor שלהם אני מעדיף שלא יהיה שום דבר בינם לבין הקרקע, ולאפשר לרגליים שלהם מקסימום תנועה טבעית. אבל כמובן שחייבים נעליים, אם בכדי להגן מחום/קור או מקרקע שעלולה לפצוע את הרגל. אז איך בוחרים?
כפי שציינתי בפוסט הקודם יש מספר עקרונות חשובים בבחירת נעלים:
- drop מינימלי
- סוליה דקה וגמישה
- תא בהונות רחב
- toe spring מינימלי
- תמיכה מינימלית בקשת
כל העקרונות האלה נכונים וחשובים אף יותר בנעלי ילדים.
למה יותר?
כי הרגליים של הילדים כל הזמן מתפתחות וגדלות, וכל סטיה והפרעה להתפתחות הטבעית שלהם בגיל צעיר משפיעה הרבה יותר בגיל מאוחר.
למזלינו רוב חברות הנעלים המתמחות בנעלי פעוטות הפנימו את הרעיון, ויצרו את המונח השיווקי "נעלי צעד ראשון". רוב הנעלים בקטגוריה הזו מקיימות את רוב או כל העקרונות המצוינים למעלה. הבעיה היא שנעלי צעד ראשון מגיעות רק עד מידה 25, שזה איזור גיל 2.5. ממידה 26 ומעלה חברות עוברות למוד של "כמו מבוגר" ומייצרות עבור ילדים דגמים דומים לנעלי מבוגרים, הסובלים מכל הרעות החולות שציינו בפוסט הקודם (דרופ גבוה, חוסר גמישות, סוליה עבה, תא בהונות צר, המון תמיכה, כריות אוויר והכי גרוע - אורות מנצנצים!)
ובכל זאת יש כמה חברות צדיקות שמייצרות נעלים מינימליסטיות לילדים גם במידות גדולות יותר. הבעיה שאת רובן קשה למצוא בארץ, ואלה שניתן למצוא מתומחרות די יקר לנעל שמחזיקה חצי שנה...
זה לא משאיר הרבה ברירה אלא להתחיל לחפש ברחבי הגלובוס. למזלינו זה ממש פשוט ועל כך בפוסט הרביעי בסדרה.
כי הרגליים של הילדים כל הזמן מתפתחות וגדלות, וכל סטיה והפרעה להתפתחות הטבעית שלהם בגיל צעיר משפיעה הרבה יותר בגיל מאוחר.
למזלינו רוב חברות הנעלים המתמחות בנעלי פעוטות הפנימו את הרעיון, ויצרו את המונח השיווקי "נעלי צעד ראשון". רוב הנעלים בקטגוריה הזו מקיימות את רוב או כל העקרונות המצוינים למעלה. הבעיה היא שנעלי צעד ראשון מגיעות רק עד מידה 25, שזה איזור גיל 2.5. ממידה 26 ומעלה חברות עוברות למוד של "כמו מבוגר" ומייצרות עבור ילדים דגמים דומים לנעלי מבוגרים, הסובלים מכל הרעות החולות שציינו בפוסט הקודם (דרופ גבוה, חוסר גמישות, סוליה עבה, תא בהונות צר, המון תמיכה, כריות אוויר והכי גרוע - אורות מנצנצים!)
ובכל זאת יש כמה חברות צדיקות שמייצרות נעלים מינימליסטיות לילדים גם במידות גדולות יותר. הבעיה שאת רובן קשה למצוא בארץ, ואלה שניתן למצוא מתומחרות די יקר לנעל שמחזיקה חצי שנה...
זה לא משאיר הרבה ברירה אלא להתחיל לחפש ברחבי הגלובוס. למזלינו זה ממש פשוט ועל כך בפוסט הרביעי בסדרה.
אז הנה כמה דוגמאות. כאמור קהל היעד הוא ילדים עד גיל 5 כי זה מה שיש לי בבית. אולי בעוד כמה שנים יבוא פוסט המשך עם דוגמאות נוספות.
See Kai Run - (לאתר)
יש להם נעלים מטרום הליכה (שלב מיותר לדעתי), דרך צעד ראשון ועד מידה 35 (גיל 8 בערך).
כל הזוגות שלהם בהם נתקלתי מקיימים את כל חוקי הפורמט ומינימליות למהדרין.
המחיר לא זול: 260 ש"ח. לרוב ניתן למצוא דגמים ומידות במבצע במחירים של 150-190 ש"ח לזוג.
היתרון הוא שניתן למצוא אותן בארץ ולמדוד, החסרון הוא שמעט מאד חנויות מחזיקות אותן. הרשימה המלאה באתר.
אם חשוב לכם למדוד לפני הקניה והזמנה מהאינטרנט נראית לכם הימור מסוכן, אלה הנעליים שהייתי בוחר.
2 הערות לקונים:
1. רוב הדגמים עשויים עור (אם זה מפריע לכם מצפונית).
2. לנעל מידות גדולות. מידה 26 בנעל תרגיש ברוב המקרים כמו 27 בנעלים אחרות.
Merrell -
קצת התלבטתי אם להכניס את החברה הזו לרשימה. מצד אחד היא אחראית לזוג הכי טוב שעבר אצלנו בבית. מצד שני היא הפסיקה לייצר אותו ולכן לא ניתן להשיג אותו יותר אז למה סתם להוציא לכם את העיניים? נו, אולי עוד תצליחו לאתר מציאות ומידות בודדות ברשת.
מרל היא חברה קצת מוזרה. היא לא מינימליסטית בהגדרה, והיא גם לא חברת נעלי ילדים אבל יש לה קו מוצרי barefoot שהוא מינימליסטי, ובקו זה גם מיוצרות נעלי ילדים. לפני בערך שנתיים מישהו בהנהלה החליט לסגור את הייצור של נעלי הילדים ולהעביר אותם לחברת בת/אחות בשם stride rite, והנעלים שלהם לא נראו לי מינימליות וגם לא ניסיתי.
בכל אופן נעל הדגל של קו ה barefoot היא ה trail glove kids שהיא העתק של ה trail glove למבוגרים עם סגירת סקוץ'.
המידה הקטנה ביותר שנמכרת היא 28 (מתאים לגיל 4+). כשהנעל עוד היתה בייצור לפני שנתיים הזמנתי זוג ב ebay מחנות גרמנית ב 180 ש"ח כולל משלוח והוא חיכה לרועי עד שהרגל שלו גדלה מספיק. את הזוג השני הזמנתי אחרי שרועי כבר הלך כחודש בנעל וראינו כי טוב ב 220 ש"ח מאתר אחר.
הנעל הזו היא מינימלית, קלה, גמישה (ומכונה אצלנו בבית הנעל המהירה), בעלת מראה ספורטיבי, ופחות בובתי-תינוקי כמו הסי-קאי-ראן. עוד יתרון שלה הוא שהיא מצוידת בסוליית ויבראם (לפחות הדגם המקורי, מאז יצא trail glove 2 שבו סוליה אחרת ולא יצא לי לנסות). סוליית הויבראם כמובן תורמת ליתרון האחרון שהוא העמידות. שימוש אינטנסיבי ובלעדי ב 2 הזוגות שהיו לרועי החזיק שנה שלמה (וזו אכן שנה שלמה כי הילד מסרב בתוקף ללכת עם סנדלים), כלומר חצי שנה לנעל (הרבה יותר מכל נעל אחרת שעברה אצלנו).
את הנעל שבתמונה זרקתי לפח השבוע אחרי קצת יותר משנה של שימוש אינטנסיבי (בחלוקה עם זוג אחר). ניתן לראות את הדופן מקדימה מתפרקת. הנעל השניה נקברה באוסטריה לפני חודש אחרי יום קשה עם הרבה בוץ ושלג.
כמה נקודות לשים לב אליהן בנעל:
1. היא יחסית צרה. רועי הלך בנעלים הרבה לפני שהיה מידה 28 והיום הוא נועל 28 של חברה אחרת והנעל הזו כבר לוחצת לו.
2. בנעל תמיכה קלה מובנית בקשת. אני לא חושב שזה מורגש, אך היא מעט פחות מינימלית בהיבט זה.
כאמור לא הצלחתי למצוא יותר את הנעל הזו בצבעי בנים ובמידות מתאימות, אך לאחרונה מצאתי דגם מקביל הנקרא flux glove שהוא זהה ל trail glove אך בהבדל בודד של שריכה רגילה במקום סקוץ'. זה לא להיט אך היות והנעל מאד מוצלחת אני שוקל לרכוש זוג ולהחליף את השרוכים בשרוכי גומי פטנט כמו ב Kamik (בהמשך...)
Kidofit - (לאתר)
תגלית חדשה יחסית ממאי האחרון, כשאיתי כבר גמר לגמרי את נעלי ה bubox שלו (נעל צעד ראשון מצוינת אך כאמור עד מידה 24-5) והבנתי שהוא חייב סנדלים, בדיוק רן פרסם פוסט על החברה המצוינת הזו שמייצרת נעלים מינימליות לחלוטין. החברה ממוקמת בניו ג'רזי. כל שבועיים מופיע באתר קופון הנחה של 20% על כל הנעלים והם שולחים ישירות לארץ בעלות של 10$.
קניתי ל 2 הילדים זוגות שלהם בעלות 140 ש"ח לזוג. רועי כאמור בקטע אנטי סנדלי והלך איתם רק פעמים בודדות, אבל איתי מנצל בינתיים כבר 4.5 חודשים ללא סימני שחיקה על הנעל.
יתרון גדול מאד של הנעלים הוא יכולת כיוונון והתאמה בעקב וגם ספידה (footbed) נוספת וגם נשלפת המאפשרים כולם יחד להתאים את הנעל לחצי מידה יותר או פחות ללא כל בעיה.
אני מחכה לקופון כדי להזמין לאיתי נעלים לחורף.
Kidzshooz
אני מציין את האתר הזה למרות שהמידות בו קצת קטנות ומגיעות עד 27 במקסימום. הסיבה שאני מציין את האתר הזה היא שהוא מוכר נעלים מינימליות די זולות (20 פאונד) ושולח לארץ בעלות של 5 פאונד.
אני הזמנתי ממנו גם מגפים וגם סנדלים של חברת Little Blue Lamb והאחיינים שלי ניצלו ונהנו מהם מאד.
Kamik -
דוגמא לרכישה לא מוצלחת.
את החברה הקנדית הזו גיליתי בעת שיטוטי וחיפושי באינטרנט. רוב הנעלים שלהם לא מינימליות אבל לחברה יש 2 דגמים שנראו לי די מינימליים, ולכן הזמנתי את ה Kamik Speedy לנסיון לרועי.
אחרי כמה שבועות גם הזמנתי את ה kamik cruiser (נעל זהה ל speedy אך נסגרת עם סקוץ' לעומת שרוך פטנט ב speedy) לאיתי אך אמאזון פישלו ושלחו את ה speedy במקום לשלוח cruiser ולכן הודות לשירות הלקוחות המצוין שלהם לא שילמתי על הנעל בכלל.
חסרון השריכה הוא דבר שהייתי מודע אליו אך הייתי מוכן לנסות בהעדר אלטרנטיבות.
חסרון נוסף שגיליתי רק כשהנעל הגיע הוא toe spring מטורף בהשוואה לנעלים אחרות.
החסרון השלישי שמהווה מבחינתי דיל ברייקר, הוא משהו שנתגלה רק לאחר חודש של שימוש ואלה קרעים בגפה שהתאחדו לחור בגודל של חצי ס"מ.
אם על שאר הבעיות הייתי מוכן להבליג, זו בעיית איכות שאני לא מוכן לקבל, ואת הנעלים האלה כבר לא ארכוש יותר.
זה כמובן החסרון ברכישה של זוגות באינטרנט. המחיר אמנם זול, אך במקרה של בעיה אין אבא ואמא לפנות אליהם.
בקיצור: להתרחק.
Vivobarefoot - (דף פייסבוק)
בכתבה על נעלים מינימליסטיות, החברה הזו כנראה היתה צריכה להופיע ראשונה. מדובר באחת מחלוצות התחום, שמייצרת נעלים מינימליות בלבד, לכל הגילאים. יש לחברה קבוצה של ריצה יחפה/מינימליסטית/טבעית וקמפיין מאד חזק בשוק המינימליזם.
אם כן למה אני מגיע אליה רק עכשיו?
למרות ששמעתי מזמן על החברה, עד לאחרונה לא היתה לה נציגות בארץ. המחירים בחו"ל עוד לפני משלוח מאד יקרים, וביקורות על מידות לא סטנדרטיות גרמו לי להמנע מלרכוש אותם בינתיים.
גם כשהחלו לייבא אותם לארץ לפני כשנה וחצי, איכשהו יצא שבנקודות בהן עמדתי לפני רכישת זוג חדש היה תמיד מחסור במידות לנעלי ילדים.
אחרי שראיתי שאני לא מוצא זוג נעלים לרועי לחורף, פניתי לרן לעיצה והוא הפנה אותי לשחר היבואן שעומד לפתוח חנות מותג של vivobarefoot בת"א.
כיוון שהחנות עוד בהקמה לקחתי את רועי בשישי האחרון ונפגשתי איתו במחסן בר"ג.
במקור תכננתי לקנות את ה neo velcro kids עליהן כבר קראתי ביקורות אצל רן ובמקומות נוספים, אך הן פשוט לא היו נוחות לרועי (גם זה קורה).
ואז ממש לפני שהלכנו שחר הציע את דגם ה trail freak.
שחר היה קצת מסויג כיוון שלדגם היו ביקורות מעורבות בנושא העמידות שלו, אך היות והוא הבטיח לעזור במקרה של בעיה וגם נתן 50% הנחה רכשתי אותה.
כאמור אין לי מספיק זמן לכתוב ביקורת על הנעל, אולי אעדכן את הפוסט בהמשך אך עצם העובדה שיש לי למי לפנות משאירה אותי אופטימי.
Crocs -
מה זה זה?!?
שלא תטעו. הנעלים של קרוקס לא מתקרבות לקטגוריה של הנעלים למעלה, אך ככל שהילד גדל הוא גם מתחיל להביע דעה וצריך ללמוד ללכת על הקו הדק שבין הרצונות שלו והבריאות שלו.
כפי שאמרתי נעלי קרוקס אינן מינמליות. הסוליה עבה מאד, ויש הגבהה בעקב, אך מצד שני הן מאד גמישות ומרווחות באיזור האצבעות.
איך בכלל הגענו לקרוקס? לרועי היו נעלי מים מצוינות של elefanten אך אלה מגיעות רק עד מידה 25, ושוב צריך לחפש אלטרנטיבות. (היום אגב יש אלטרנטיבה של vivobarefoot אבל זה הפך זמין רק אחרי שרועי נחשף לקרוקס).
רועי מת על הקרוקס שלו ואלה הנעלים שהוא הולך איתן לבריכה ולים. למזלי הגננת לא מרשה לבוא איתן לגן.
אני מקבל את הפשרה הזו ומתנחם בעובדה שהוא הולך איתן יחסית מעט.
כל הכבוד למי ששרד את הפוסט הארוך הזה והגיע עד כאן.
אסיים בדוגמא שאני מקווה שתמחיש את החשיבות של בחירה מושכלת בנעלים בניגוד לאופנה, או כניעה לרצונות רגעיים של הילד.
אף אחד לא מושלם וגם אידיאליסט שכמוני נכנע לפעמים ללחצים. ברגע של משבר בחורף האחרון רכשתי לרועי את המגפים האלה של קרוקס במחיר שערורייתי של 230!!! ש"ח:
חדי האבחנה יזהו את האורות בסוליה...
בניגוד לנעלים אחרות של קרוקס, הסוליה הזו לא גמישה בעליל והמגפיים האלה כבדים מאד.
רועי מאד נהנה לקפץ בשלוליות ביציאה מהחנות במשך 5 דקות, אבל יום למחרת הילד המהיר ביותר בגן בקושי הצליח להרים את הרגליים בשביל לרוץ אחרי החברים שלו, ובסופו של דבר פשט אותם ורץ יחף.
המגפיים נכנסו לארון ולא יצאו ממנו עד אתמול בשביל הצילום...
אני מקווה שאולי האחיין שלי יהיה מהם השנה.
למדתי מהאירוע הזה לקח חשוב.
ראשית לגבי מגפיים. בשביל 10 ימי הגשם שיש בחורף שלנו עדיף לקנות מגפי גומי ב 30 ש"ח, גם יותר נוחים וגם יותר משתלם.
ושנית, papa knows best.
השתדלו למצוא את הקו הדק שמאפשר לכם לשמור על הערכים שלכם והבריאות של ילדכם, אך גם משאיר אותם שמחים ומרוצים.
הפוסט הזה, למרות אורכו הוא רק קצה הקרחון בנוגע להנעלת ילדים, ואני ממליץ בחום למי שרוצה להעמיק בנושא להכנס לפוסט של רן "ציידת" לקריאה נוספת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה