יום ראשון, 4 בנובמבר 2012

שירת הברבור

ההחלטה נפלה בשבוע שעבר.
זה התבשל כבר זמן מה, אבל היה צורך להחליט לפני כתיבת תכנית נובמבר.
באוקטובר היה לי קשה. עשיתי 90% מהאימונים בתכנית, זה עלה לי בזמן משפחה ובעייפות.
ואם זה לא היה מספיק, נתבקשתי לעבור למסגרת של 11 שעות עבודה בחודשיים הקרובים.
היה די ברור שאם באמצע השבוע אני כמעט ולא מבלה זמן עם המשפחה, אני לא מתכוון לוותר גם על שבת עם המשפחה, בשביל לצאת לרכוב.
על משהו צריך לוותר, ואחרי השנה שעברה שהמשפחה והעבודה היו בעדיפות שניה, עכשיו זה הזמן לתעדף נמוך את האימונים.
ואז נפלה ההחלטה. עוברים לריצה. מטרה חדשה - מרתון ת"א. יותר עומס נקודתי וחשיפה לפציעות, אבל הרבה פחות זמן ולוגיסטיקה.
מצחיק שבדיוק יצא שאני עובר לריצה כשאני בכושר שיא ברכיבה, ובכושר ירוד בריצה. אבל עד המרתון יש עוד הרבה זמן.

בשביל לסגור את פרק הרכיבה עד להודעה חדשה, עשיתי טסט וואטים במעבדת ה Power Training.
התוצאות היו מדהימות. ב 3 חודשים (12 שיעורים שמתוכם 2 טסטים):
הורדתי 3 ק"ג, והגדלתי את ההספק ב30 וואט. בגדול שיפור של 15% בהספק המוחלט, ו 19% ביחס וואט לק"ג.
מה שנקרא - לפרוש בשיא!
חייבים לפרגן - השיטה עובדת.

באווירת הטסטים, מני ביקש ממני לבצע בדיקת סף חומצת חלב. תוצאות הבדיקה מסייעות לתכנון תכנית האימונים.
מי שעבר בדיקת ארגומטריה זה די דומה, רק הרבה יותר ארוך ומעיק.

זה מתחיל בלגרד את החזה עם סקוץ' בשביל שהאלקטרודות ידבקו טוב לעור,
אחרי שחיברה אלי 10 אלקטרודות והלבישה אותי בגוזיית רשת צמודה עליתי על המסילה.
בניגוד לארגומטריה פה לא רוצים רק להגיע למאמץ מקסימלי (אל תדאגו, גם לשם נגיע),
בבדיקה הזו בונים פרופיל שלם של חומצת חלב ולכן היא ארוכה ומייגעת.
מתחילים בריצה איטית, ואחרי 4 דקות דוקרים את האצבע ולוקחים דגימת דם.
אח"כ מגבירים מעט את מהירות הריצה, ושוב אחרי 4 דקות לוקחים דם מהאצבע,
כך חוזרים על התהליך עד שסף החומצה בדם גבוה ממספר מסוים - אצלי זה לקח כ 30 דקות. משהו כמו 7 דגימות...
אחרי שהעינוי הזה מסתיים פרוטוקול הבדיקה משתנה ומנסים להגיע לדופק מקסימלי.
כל דקה מעלים את המהירות, ואם זה לא מספיק מתחילים גם להעלות שיפוע.
עוצרים כשהעלאת המאמץ לא מעלה את הדופק או כשהנבדק מבקש להפסיק.
הטכנאית הבהירה לי שאם לא אבקש ממנה לעצור "אני ממשיכה עד שאני הורגת אותך" - נשמע מבטיח...

כדי שלא יהיה משעמם, יש מסך טלויזיה מול המסילה. הטכנאית ראתה שגם העלאת המהירות וגם העלאת השיפוע לא שוברים אותי, ואז היא פנתה לשיטות שאני לא בטוח שמאושרות לשימוש אפילו במרתפי השב"כ. בדופק 175 פתאום הבחנתי שבמסך מולי התחיל הסרט ריקוד מושחת... תוך שניות הדופק קפץ ל 181 ונשברתי. מסילה ושיפוע זה טוב ויפה אבל ג'ניפר גריי ופטריק סווייזי זה כבר יותר מדי בשבילי.

בהמשך השבוע: ריצה, חדר כושר, ריצה, ריצה, ריצה, ריצה, מנוחה :)