יום שלישי, 21 באוגוסט 2012

תאונה עצמית

ככה קוראים לתאונה שלא מעורב בה כלי רכב.
בכל הנפילות שהיו לי (פרט לאחת) גם לא היו מעורבים אופניים אחרים.
המונח הביטוחי הזה, מפנה אצבע מאשימה (עצמית) ודורש הסקת מסקנות מיידית. אין לך את מי לתבוע, ואין לך למי לבוא בטענות (פרט לעצמך).
בנפילה הראשונה שאיבדתי חתיכה מהשן יכלתי להאשים את הכביש הרטוב מגשם ראשון.
בנפילה האחרונה שעלתה לי בעצם בריח שבורה וביטול איירונמן אוסטריה, לא אוכל גם לתבוע את מועצת הדבורים.

בקיצור אין לי את מי להאשים פרט לעצמי ולקיחת אחריות נדרשת.
כבר זמן רב ברור לי שהטכניקה והשליטה שלי באופניים לוקה בחסר, וזמן הפגרה הנוכחי הוא זמן טוב לעבוד על אלמנטים של שליטה באופניים.
אחרי כמעט 3 חודשים של רכיבות indoor החלטתי לצאת לרכיבת נסיון ראשונה בחוץ לתרגל רכיבה בתנאים פחות סטרילים, אבל עדיין באופן מבוקר, ולא בכבישי המדינה הסואנים. גם הפארק שבו רוכבים במהירויות גבוהות לא נראה לי מתאים, אז בחרתי בחצר האחורית שלי - צפון רעננה.
לפני כמה שנים סללה העיריה מסלול אופניים מופרד ברובו היוצא ממתנס לב הפארק, מקיף את בית העלמין, ממשיך מסביב לשדות כפר נחמן ומסתיים במכון טיהור השפכים שהוא אטרקציה חובה לכל תתרן.
אם מוותרים על ה 200 מטר האחרונים של הסירחון, המסלול הזה מאפשר רכיבה (אמנם טכנית עם מספר פניות, עליות וירידות) של 3 ק"מ.
יצאתי מהבית והגעתי לשם ברכיבה תוך כמה דקות ואחרי סיבוב חימום הגעתי לחניון הבריכה העירונית.
לפני קצת יותר משנה, בשלהי התקופה שלי באנדיור, החלו לערוך אימוני טכניקה בחניון גני יהושע הנטוש ממכוניות בשעות הבוקר המוקדמות. האימונים כללו מספר אלמנטים, ביניהם רכיבה איטית לאורך פס, וכל מיני תרגילים סביב קונוסים.
גם חניון הבריכה העירונית היה ריק יחסית מרכבים ונראה לי כמו מגרש משחקים מתאים לתרגל טכניקה.
התחלתי בנסיון לרכוב בלי ידיים. גיליתי שזה מצריך הרבה מאד שרירי ליבה (כן אופירה, ליבה זה חשוב...). התרגיל הבא היה נסיון לעמוד על האופניים ללא תזוזה. בתרגיל הזה כבר הרגשתי שמשהו באיזון ימין/שמאל שלי נפגע קצת מאז הנפילה ואני מתקשה להשאר ישר על האופניים בעמידה במהירות אפסית.
התרגיל האחרון שרציתי לתרגל היה תרגיל שזכרתי מאימוני הרכיבה באנדיור. עינב פיזר קונוסים בצורת חצי עיגול והיה צריך לבצע פרסה במהירות איטית ביניהם. בכל פעם, רדיוס הסיבוב הלך וקטן מה שהקשה על התרגיל ודרש יותר יציבות.
לא היו לי קונוסים אבל בכל פעם מצאתי 2 סימונים על הכביש שהיוו את גבולות הגזרה של הסיבוב שלי.
פרסה לשמאל עברה בקלות יחסית, פרסה לימין זה כבר יותר קשה.
כאמור בכל פעם הקטנתי את רדיוס הסיבוב, ובפעם האחרונה בחרתי ב 2 סימונים יחסית קרובים.
פרט חשוב ששכחתי או לא נראה לי חשוב היה שבאימונים באנדיור תרגלנו עם נעלי ספורט ולא נעלי רכיבה, כדי שנוכל פשוט להניח רגל ולא נצטרך להשתחרר מהקליט במהירות במקרה של איבוד שיווי משקל.
כאמור נכנסתי לסיבוב ימינה במהירות איטית ובעמידה, ולקראת סופו האופניים כבר היו במהירות אפס אבל הזווית של הגלגל היתה יותר מדי לתוך הסיבוב (בשביל לעמוד בגבולות הגיזרה). בשלב הזה לקח לי שניה להחליט אם לתת עוד חצי דיווש באופניים ולפספס את הסימון, או להשתחרר מהקליט. האופניים שלי, לעומת זאת, היו קצת חסרי סבלנות ולא חיכו שאחליט והחלו לנטות באיטיות ימינה, והיות ואני מחובר אליהם (אולי עדיף בכל זאת נעלי ספורט?) החליטו לקחת אותי איתם.
בום! טראח! מה קרה? (ככה זה אצל הורים צעירים)
בדיקת מצב מהירה:
שפשוף ביד ימין - אני חייב כבר לקנות כפפות
ברך שמאל עם שריטה ודימום קל (מזל שטסתי לדרום אמריקה לפני 4 שנים וקיבלתי חיסון טטנוס)
הכתף בחתיכה אחת (מזל שנפלתי ימינה)
האופניים ללא שריטה
דופק 270~

טוב, זה מספיק לאימון אחד - שחרור בדרך הביתה (גם השרשרת הספיקה ליפול לקינוח).

נראה לי שאני מוכן לרכיבה קבוצתית בשבת....

יום שלישי, 14 באוגוסט 2012

דו"ח מצב

הצלקת במצח הספיקה להטשטש.
לא נעלמה לגמרי, אבל יש זוויות שכמעט לא רואים אותה.
פעמיים ביום ג'ל אנטי צלקתי ותוך חודשיים גם לה לא יהיה זכר.
מהשבר בעצם הבריח נותרה בליטה עבה.
כאבים מורגשים רק בתנועות פתאומיות אבל בעקרון אין הגבלה בתנועה.
הרבה זמן משפחה בחודשיים האחרונים.
קצת חדר כושר, קצת פילאטיס, ריצה פה ושם, וגם שחיה מדי פעם.
כל נסיון לחזור לטריינר בבית אחרי כל כך הרבה שעות בחוץ היה מדכא ומשעמם מדי.
אז לפני כמה שבועות התחלתי להתאמן במעבדת Power Training במושב גינתון.
בעצם מדובר באימוני אופניים על טריינר משוכלל המודד וואטים, יעילות דיווש, ויחס עבודה בין שרירים.
האימונים קצרים (שעה ורבע) ועצימים.
היתרון המרכזי הוא שקשה ליפול מהאופניים כשהם על הטריינר.
מה הלאה?
בעוד קצת יותר מחודש יש טריאתלון בגן שמואל, והגיע הזמן להתחיל לרכוב קצת בחוץ.
לכבוד עונת הטריאתלונים החדשה ויום ההולדת שלי, רכשתי אופני נג"ש יד שניה.
בשישי הקרוב אני בהתאמה אצל רזניק, ובשבת ניקח אותם לרכיבת מבחן ראשונה.
גם רכיבה ראשונה בחוץ אחרי חודשיים וחצי, וגם אופניים חדשים להתרגל אליהם.
מטרה מספר 1: פרט לנעליים - אף חלק בגוף שלי לא בא במגע עם הקרקע...