הצלקת במצח הספיקה להטשטש.
לא נעלמה לגמרי, אבל יש זוויות שכמעט לא רואים אותה.
פעמיים ביום ג'ל אנטי צלקתי ותוך חודשיים גם לה לא יהיה זכר.
מהשבר בעצם הבריח נותרה בליטה עבה.
כאבים מורגשים רק בתנועות פתאומיות אבל בעקרון אין הגבלה בתנועה.
הרבה זמן משפחה בחודשיים האחרונים.
קצת חדר כושר, קצת פילאטיס, ריצה פה ושם, וגם שחיה מדי פעם.
כל נסיון לחזור לטריינר בבית אחרי כל כך הרבה שעות בחוץ היה מדכא ומשעמם מדי.
אז לפני כמה שבועות התחלתי להתאמן במעבדת Power Training במושב גינתון.
בעצם מדובר באימוני אופניים על טריינר משוכלל המודד וואטים, יעילות דיווש, ויחס עבודה בין שרירים.
האימונים קצרים (שעה ורבע) ועצימים.
היתרון המרכזי הוא שקשה ליפול מהאופניים כשהם על הטריינר.
מה הלאה?
בעוד קצת יותר מחודש יש טריאתלון בגן שמואל, והגיע הזמן להתחיל לרכוב קצת בחוץ.
לכבוד עונת הטריאתלונים החדשה ויום ההולדת שלי, רכשתי אופני נג"ש יד שניה.
בשישי הקרוב אני בהתאמה אצל רזניק, ובשבת ניקח אותם לרכיבת מבחן ראשונה.
גם רכיבה ראשונה בחוץ אחרי חודשיים וחצי, וגם אופניים חדשים להתרגל אליהם.
מטרה מספר 1: פרט לנעליים - אף חלק בגוף שלי לא בא במגע עם הקרקע...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה