השניצליאו (ועוד קצת בישולים)

ביום חמישי שעבר היה לי יום הולדת, אז החלטתי לפנק את עצמי בסוף שבוע ללא בישולים.

במוצ"ש חליתי בדלקת גרון שאני מגדיר אותה כמחלה הכי קשה שזכורה לי בחיי הבוגרים.

בסוף השבוע הזה החלטתי בשביל בריאותי הפיזית והנפשית לחזור לבשל.

שלחתי את נעמה אתמול לקצב עם רשימת קניות ענפה. ותמיד כשאני קונה הרבה בשר הוא מפנק באיזה נתח שומן.

היום בצהרים הכנתי לרועי קוביות שומן, ואת השמן שניגר מהן שמרתי למה שיבוא בעוד רגע...

רציתי להכין לרועי שניצלים. כבר הוצאתי פירורי לחם ואז הבנתי שאין לי מה לאכול בעצמי. "כוסומו העולם" אמרתי.

"היום אני מצליח להכין שניצל כשר פליאו וטעים!".

הרומן שלי עם שניצל כשר פליאו מתחיל מימי הראשונים בפליאו לפני כמעט שנה.

בהכנת שניצל יש 2 בעיות: 

1. טיגון - רוב העולם מטגן שניצל בשמן קנולה. זה שמן שלא נשרף בטמפרטורה גבוהה ויש לו טעם די ניטרלי. אני לא משתמש בשמן קנולה, וגם השמנים שלי לשניצל עברו אבולוציה עם הזמן. במשך תקופה ארוכה טיגנתי בשמן זית שיש איתו 2 בעיות - יש לו טעם דומיננטי שבעייתי למי שלא אוהב, והוא נשרף בטמפרטורות גבוהות. אז גיליתי את שומן הבקר שהוא פשוט מושלם לטיגון שניצלים, אבל הזמינות שלו אצלי די נמוכה, לפי מצב הרוח של הקצב, ולאחרונה ניסיתי גם שמן קוקוס שבאופן מפתיע יצא לא רע בכלל.

2. הציפוי - על הציפוי יקום או ייפול השניצל, וכמובן שהציפויים הכי טעימים מכילים הכי הרבה מרכיבים לא רצויים. יש אולי 2 סוגים של פירורי לחם שמכילים: קמח, מים ומלח. הרוב מכילים מלא שמנים צמחיים, חלקם מכילים אפילו סוכר. בכל מקרה אף אחד מהדברים האלה אני לא אוכל ומעדיף שגם רועי לא יאכל, אבל כל נסיון שלי בעבר להכין ציפוי בייתי כשל: קמח שקדים, קמח קוקוס ושבבי שקדים, קמח שקדים ושבבי קוקוס. בכל אחד מהנסיונות האלה נוצר ציפוי שברגע האמת התקלף מהשניצל.

היום נחתה עלי המוזה, ופתאום ברגע אחד קיבלתי הארה. התשובה לציפוי המנצח תמיד היתה שם אבל כמה דברים שקרו בשבועיים האחרונים פתאום נחתו והתחברו לי יחד לגלות את המרכיב הסודי שיגרום להכל לעבוד.

אז מה יש בציפוי?

ערבבתי קצת קמח קוקוס עם קמח שקדים. הוספתי כמון, פפריקה וזעתר עם שומשום. 

לתוך התערובת הזו הוספתי כף של... wait for it...

אבקת קליפות זרעי פסיליום (psyllium husk powder)

מה זה זה?!

אז זה המרכיב הסודי, שמדביק את הכל וגורם לו לעבוד.

ומה שהביא לי את ההברקה הזו היו 2 אירועים מהשבוע האחרון:

1. בפייסבוק רצים מלא דיונים על  "איך להכין לילד סנדוויץ מלחם/פיתה ללא גלוטן", וכמעט תמיד מופיע המתכון הזה לפיתה מקמח קוקוס. ניסיתי להכין אותו בעבר וזו הסיבה שיש לי את האבקה בבית. הנסיון שלי היה כושל והתכוונתי לנסות שוב, ולכן העפתי בו מבט שוב השבוע וקראתי שיש לו תכונות הדומות לגלוטן (שהוא זה שמדביק את הכל בלחם) אז קיוויתי שהוא ידביק לי את הציפוי לשניצל.

2. בשוק הפליאוליתי שנערך בשישי שעבר (וגם בזה שלפניו) קניתי מדינה קרקר זרעים דל פחמימות, וכששאלתי אותה מה מחזיק את הכל (כי אפילו ביצים אין שם) היא אמרה פסיליום.

עשיתי אחד ועוד אחד, ומה אתם יודעים - זה הצליח!

נראה וטעים כמו שניצל רגיל!

אני אכלתי 2. אפילו רועי אכל חצי. בלי קטשופ. (זה היה התנאי שלי בשביל שיוכל לקבל את קוביות השומן כקינוח...)

אז זה היה בצהרים. בערב נשארתי לבד כי נעמה הלכה למסיבת רווקות, אז פינקתי את עצמי בשקשוקה אישית עם טוויסט של גבינת עיזים צפתית של חוות רום גם היא מהשוק בשבוע שעבר.

ואז ניגשתי להכין את האסאדו של רמי טייק 2. 

הפעם עם ירקות שיותר מתאימים לנו:

ו 2 קילו שפונדרה:

איך יצא?נגלה מחר...אחרי כל הבישולים האלה לא מגיע לי משהו לשתות?