חולה על מספרים

אני חולה על מספרים.

סאקר של תאריכים.

מת על קלישאות.

אתמול לפני 15 שנה החלטתי באמצע החיים להתחיל לרוץ, ושלשום, 15 שנה מאוחר יותר שוב נפל הפור.

כבר כמה חודשים אני מתאמן בלי מטרה.

מאז חצי מרתון ים המלח בפברואר לא ממש היתה לי מטרה, ואני, חוץ מזה שאני איש של מספרים, אני גם איש של מטרות. מטרה מפקסת אותי. מטרה מובילה לתכנית, ותכנית אימונים עושה לי סדר.

האמת זה היה מרענן, וקצת חביב. 

הגישוש הזה.

לפני חודשיים, התחלתי קורס מדריכי ריצות ארוכות, ואמרתי לעצמי - אולי אקח את הידע שאצבור בקורס ואבנה לעצמי תכנית אימונים למרתון? בכל זאת עדיף שאתגלח על עצמי מאשר על אחרים, לא?

גם יכול להיות נחמד לרוץ מרתון לכבוד יום הולדת 42. (סאקר של מספרים כבר אמרתי?)

אבל האמת, לא בא לי עכשיו לרוץ 4-5 פעמים בשבוע, ואז גם להפצע.

אגב פציעות, לפני 3 חודשים נקעתי את הרגל בריצה, והתחלתי לשחות קצת. זה עשה לי חשק להשתפר. 4 שנים אחרי שהפסקתי לשחות במאסטרס של TI, חיפשתי לי מסגרת חדשה לשחיה. מפה לשם, מצאתי את עצמי שוב אחרי עשור, מצטרף לקבוצת טריאתלון.

לא חזרתי לרכוב. רכיבה בכביש היום נראית לי כמו רולטה רוסית, ומכל 3 הענפים זה היקר ביותר, הכי מורכב לוגיסטית ודורש הכי הרבה זמן באימונים (מה שאין לי).

אבל חזרתי לשחות, ואפילו בים.

לאחרונה גם גיליתי את ספורט ה swimrun שמשלב בין השניים.

ושוב, חיפשתי מטרה. 

אולי איזה תחרות swimrun? כרגע זה רק בחו"ל

אולי זוגות בטריאתלון, אפילו בחצי איש ברזל? זה מצריך למצוא רוכב

ככל שהקורס מתקדם ונכנסים לחלקים מעשיים יותר, יותר ויותר בא לי ליישם מה שאני לומד, אז אתמול, בשיתוף פעולה עם מאמני החדש יורם, התקבלה ההחלטה - מרתון תל אביב ב 24.2.23.

10 שנים אחרי המרתון האחרון שלי בתל אביב, בגיל 42.5, ארוץ את המרתון הרביעי שלי, גם כן בתל-אביב.

חולה על מספרים, כבר אמרתי?

נקווה שהשנה יהיה יותר יבש