כל מי שמנסה לקיים משטר תזונה קפדני, מאד מתקשה בתקופת החגים.
פסח לעומת זאת, הוא חג מעולה לתזונה שלי - לא אוכלים לחם (ומצות אף אחד לא אוהב), ושולחן החג היה עמוס בשרים שונים ומגוונים. קלאסי.
ובכל זאת, היציאה מהשגרה, הבילויים עם הילדים, שכוללים גלידות וממתקים כל יום (וחייבים לעזור לילד עם הגלידה שלא ינזל לו... :) ), הובילו לעליה חדה בצריכת הסוכרים שלי בחג הזה: הרבה פירות, תמרים ו"טעימות" מגלידות.
בנוסף היה צריך לחגוג עם החבר'ה לפני כניסת החג עם חצי ליטר בירה חמץ אחרונה.
ואם פסח הוא חג פליאוליתי קלאסי, אז האחות הרעה שלו, שמגיעה מיד אחריו ונחגגת אצל אחינו המרוקאים, היא ההיפך הגמור: בצקים, וסוכרים.
תכלס כבר שנים שלא הזמינו אותי למימונה, וטוב שכך.
אבל היום במשרד כולם הביאו שאריות, ולמרות שאני לרוב לא טועם בכלל ולא נמשך לדברים האלה, פשוט הייתי חייב לנסות.
דווקא המופלטה לא עשתה לי את זה, וגם בפני המעמול הצלחתי לעמוד, למרות שהוא היה ממש מפתה. המאפין חלבה שבר אותי (אכלתי רק 2 ביסים), שכנעתי את עצמי שבממתק שוקולד קוקוס יש בעיקר קקאו וקוקוס למרות שלא היה ספק שהמרכיב העיקרי בו הוא סוכר. כנ"ל לגבי התמר הממולא קוקוס (ירוק וורוד זרחניים כאלה אין בטבע...).
יש שיגידו "נו אז מה, טעימה פה וטעימה שם מה זה כבר משנה?", ואני אומר שזה הכל ענין של מינון, וכל אחד מגיב אחרת.
ואצלי - בשבוע האחרון עברתי בהרבה את המינון.
מזל שנגמר החג הזה ואפשר לחזור לשגרה (לפחות עד החג הבא - שהוא כולו חגיגת בשרים אז אין בעיה...)
