יום ראשון, 30 בנובמבר 2014

תעודת ביטוח

כשנכנסתי לפליאו לפני שנה וחודשיים, אנשים הרימו גבה.
שאלו אותי למה בחרתי בתזונה כל כך קיצונית? (זה לא באמת קיצוני, בטח אחרי שנגמלים מחיטה).
היה אפשר להבין אנשים מאד שמנים, או בקבוצות סיכון למחלות לב, חולי סכרת, סרטן, טורט, אלצהיימר שיבינו שאם לא יערכו שינוי קיצוני באורח חייהם, וכמובן בתזונה - הם ימצאו את עצמם בסכנת חיים.
אבל למה אני, בחור צעיר ובריא - כופה על עצמי אילוצי תזונה כל כך מחמירים?
אז למה באמת?

כשהייתי ילד היה להורים שלי ביטוח ב"פניקס".
כל שנה בראש השנה קיבלנו לוח שנה מתנה עם תמונות.
כל תמונה היתה של מישהו אחר משתתף בספורט אקסטרים: צניחה חופשית, מרוץ מכוניות, קפיצות סקי, טיפוס הרים וכו'.


אני זוכר שלא הבנתי איך האנשים האלה שקנו ביטוח חיים בפניקס יכולים לבצע את כל ענפי הספורט המסוכנים האלה בלי להפגע. הנחתי שהכינו להם חליפה מיוחדת שהופכת לרשת הצלה בעת הצורך, או נניח במכונית המרוץ מופעל קצף הגנה מיוחד כמו בסרט המנצח "איש הרס".


זו היתה מהות ביטוח החיים להבנתי - רשת בטחון שתפקידה להגן על חיי המבוטח.
רק בגיל מאוחר יותר הבנתי, שהביטוח בכלל לא נועד עבור המבוטח - אלא עבור קרובי משפחתו, והם "יהנו" מהביטוח, רק אחרי שהוא כבר לא יהיה בחיים... ביטוח עאלק.

אז מה הקטע שלי עם תזונה?
נכון, אני לא בעודף משקל, לא נמצא בקבוצת סיכון למחלות לב, סרטן, נפש או דימנציה, אבל...
מצד אחד המדע והרפואה התקדמו המון במאה האחרונה. אנחנו יודעים לטפל בהרבה מאד מחלות. מצד שני יש הרבה מאד מחלות שלא באמת יודעים מה גורם להם, וגם לא תמיד יודעים איך לטפל בהן, וכשמתחילים להופיע הסימפטומים זה כבר עלול להיות מאוחר מדי.
אני מדבר על סרטן (על סוגיו), מחלות לב, סוכרת, דמנציה, אלצהיימר ועוד כמה ששכחתי.
כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שחלה בהם. היה בריא כל החיים ופתאום זה התפרץ ואז כבר היה מאוחר מדי.
לפעמים אומרים שזה גנטי (ואז באמת אין לי הרבה מה לעשות) אבל הרבה מחקרים מוצאים קשרים בין המחלות האלה לתזונה, לאורח חיים, וכמעט תמיד לרמת דלקתיות בגוף.
בנוסף, קשה מאד לדעת מה קורה בתוך הגוף. זה שאדם לא שמן לא הופך אותו לבריא, ולצערי בדיקות הדם של קופות החולים נותנות תמונה מאד מצומצמת על מה שקורה באמת בפנים. וכשדברים מופיעים בבדיקות הדם, או סימפטומים אחרים מתחילים להופיע, זה כבר מאוחר מדי.
אנשים חיים כאילו הגוף שלהם פח זבל, וחושבים שכשיופיעו הבעיות אז הם יעשו את השינוי. אבל לפעמים קשה עד בלתי אפשרי לתקן נזק של הרבה שנים.

אולי בכל זאת יש משהו בהסתכלות הילדותית שלי על נושא הביטוח?
אם וכאשר יתחילו להופיע הסימפטומים אצלי, לשלם כל החיים על ביטוח חיים זה לא מה שיעזור לי.
לקיים אורח חיים בריא - זו תעודת הביטוח שלי. זה קצף ההגנה שלי.
אני לא רוצה להגיע למצב שחברת הביטוח תשלם מליונים למשפחה שלי.
אני מעדיף שהנכדים שלי יצחקו עלי שאני לא יודע להשתמש ב 3 הקונכיות...



יום ראשון, 23 בנובמבר 2014

סוף שבוע בישולים!

סוף שבוע חורפי וביתי עבר עלינו, ואחרי הרבה זמן שלא בישלתי (חוץ מהשוטף), יצא לי להכין המון דברים במטבח.

את הבולונז הזה במקרה נעמה הכינה, אני פשוט הוספתי את התוספות:

דלורית שבילתה 15 דקות במיקרו:
ו"פסטה" קישואים בשמן זית:

אחרי תקופה ארוכה שאנחנו משתמשים בעגבניות מרוסקות מקופסא לשקשוקה, החלטתי להשקיע עם תערובת עגבניות טריות, עגבניות שרי ופלפלים אדומים שקצצתי בסלייסר.
והנה ארוחת שישי רומנטית
בשבת בבוקר החלטתי ספונטנית להכין פנקייקים

ואחרי שהירקן שחט אותי במחיר של התותים של תחילת העונה, הוספתי אותם עם יוגורט יווני לחגיגה








אבל גולת הכותרת של כל הבישוליאדה, היא תשובה שלי לקמפיין נסטי "מתי בפעם האחרונה עשית משהו בפעם הראשונה?"
אתמול!
יש לי עצמות מח ועצמות רגילות במקפיא כבר ממרץ. אז קראתי על יתרונותיו הבריאותיים של ציר עצמות.
אבל במשך כמעט 9 חודשים נמנעתי מלהכין אותו.
אז בשישי קניתי חומץ תפוחים וניגשתי למלאכה לפי המדריך המצוין הזה
אמנם לא התכוננתי מספיק מראש לעסק אז הציר התבשל רק 18 שעות (עם 2 הפסקות של 3 שעות באמצע) אבל גם זה לא רע בכלל.

ככה זה נראה בהתחלה


וככה בסוף


ואחרי סינון


היום נוסיף קצת למרק ירקות.
מממ...
החורף הזה מוציא ממני דברים טובים!