יום שלישי, 19 בינואר 2016

בולונז מנצח ב 20 דקות

בולונז זו מנת הבית שלי כבר שנים. אין בו שום דבר מיוחד.
זה מה שאני מכין כשיש לי בשר טחון טרי או מופשר ואין לי כוח לחשוב או לעבוד.
בכל זאת הבולונז שהכנתי במוצ"ש האחרון היה מיוחד מ 2 סיבות:
1. הוא באמת לקח 20 דקות עבודה. (פלוס חצי שעה על האש)
2. הוא יצא טעים יותר ברמות מכל בולונז שאני זוכר שהכנתי בשנים האחרונות.

היו בו כמה שינויים מהבולונז הרגיל שלי:
1. השתמשתי בעגבניות שרי במקום עגבניות מרוסקות של Mutti
2. יין לבן במקום אדום
3. הוספתי רבע כפית אגוז מוסקט
4. הכנתי חצי מהכמות שאני בד"כ מכין (אולי הרווחתי איכות?)

אני חושד שהעגבניות אחראיות להבדל המרכזי בטעם אבל קשה לומר. בכל אופן קבלו את המתכון המלא:

המצרכים

חצי קילו בשר בקר טחון
1 בצל קצוץ דק
1 גזר קצוץ דק
20 עגבניות שרי קצוצות
חצי כוס יין לבן
שמן זית לטיגון
2 עלי בזיליקום קצוצים
כף פפריקה
חצי כף מלח
רבע כפית פלפל שחור
רבע כפית אגוז מוסקט

אופן ההכנה

סוד המהירות במתכון נובע ממקביליות הטיגון ב 2 מחבתות.

במחבת מס' 1:

מטגנים ב 2 כפות שמן זית את הגזר והבצל על אש בינונית.
אחרי שמתרככים זורקים פנימה את עגבניות השרי וממשיכים לטגן.

במחבת מס' 2 (עדיפות למחבת עמוקה):

מטגנים בכף שמן זית את הבשר על אש גבוהה. לפורר עד הסוף שלא יהיו גושים.
אחרי שכל הבשר מאפיר מוסיפים את היין וממשיכים לצמצם עוד 3 דקות מרתיחה.

אם הייתם יעילים 2 המחבתות בדיוק סיימו בו זמנית והעגבניות במחבת 1 כבר רכות.
שופכים את תכולת מחבת 1 למחבת 2, מוסיפים את התבלינים והבזיליקום.
מערבבים, מכסים (זה תבשיל עם מעט מאד נוזלים) ומעבירים לאש קטנה ל 30 דקות.

תפוחי האדמה בצד באדיבות אשתי

בתיאבון!


יום חמישי, 14 בינואר 2016

רשת דייגים - באיזה אתרים כדאי לקנות נעליים - פוסט חמישי בסדרה

אחרי שהכרנו את הכלים לקנייה מוצלחת ברשת, בואו נדבר על התכלס. איפה קונים ואיך מחפשים?

לפני שגיליתי את שירותי השילוח הזמנתי פריטים רק מאירופה, כיוון שהמשלוח מארה"ב היה מאד יקר. גילוי שירותי השילוח פתח בפני עולם של עשרות אתרים בארה"ב וכיום זה יעד החיפוש המרכזי שלי.

אתרים באירופה:

לרוב אני לא מוצא מציאות גדולות באירופה, לפחות בנעלים. יתכן שהסיבה לכך היא שאני לא משתמש בשירותי שילוח כדוגמת shipito להם יש מחסנים באוסטריה. אני כן מחפש מדי פעם באתרים אירופאים אז הנה כמה:

את הנעלים הראשונות שהזמנתי לעצמי הזמנתי מאתר wiggle. זה אתר אנגלי שמוכר בעיקר ציוד טריאתלון ובעבר, מחיר משלוח חבילה קטנה (זוג נעליים אחד או מספר פריטים קטנים) לישראל היה 13$. בשנים האחרונות הם קצת עפו על עצמם ודורשים מחיר משלוח של 35$. במחיר משלוח כזה קשה למצוא מציאות, אבל לא מזיק לחפש.

אתר bike24 הגרמני הוא אתר דומה מאד ל wiggle. הם שולחים לארץ בעלות 19 אירו, אבל היתרון הגדול שלהם הוא שבמשלוח לארץ יורד מס מקומי ממחיר המוצר (שלרוב מתקזז עם מחיר המשלוח)

באתר kidzshooz האנגלי אפשר למצוא נעלי פעוטות ממש בזול, ומחיר המשלוח לארץ הוא 5 פאונד. אני כבר הזמנתי ממנו בעבר סנדלים ומגפיים לרועי.

האתר האחרון אך השימושי לא פחות הוא ebay.co.uk. בגדול ל ebay, כמו ל amazon יש אתר כמעט בכל מדינה, וב ebay בכל אופן אפשר לשנות את קריטריון החיפוש ל worldwide ואז לפנות למאגרים בכל העולם. נעלי ה merrell trail glove הראשונות שקניתי לרועי נקנו מחנות גרמנית שמצאתי באתר הזה וגם עם המשלוח זה היה מאד משתלם.

אתרים בארה"ב:


את רוב הקניות שלי היום אני עושה ב amazon. אני מצליח למצוא פריטים מאד משתלמים, עם ובלי שירות שילוח של buy2usa. אתר amazon שולח פריטים מסוימים לארץ, ולפעמים זה יוצא זול יותר מ buy2usa. במיוחד נעלי ילדים, שבהם האריזה קטנה ומחיר הנעלים + המשלוח נמוך אפילו מרף המכס. האתר גם מאגד המון ביקורות משתמשים על הציוד הנמכר בו, וכמו כן בחלק מהנעלים ניתן להשתמש באפליקציית shoefitr עליה סיפרתי בפוסט הקודם. אחרי מספר מוצרים שאתם מחפשים, האתר "לומד" את ההעדפות שלכם ומציע לכם פריטים דומים שעשויים למצוא כן בעיניכם. כך נחשפתי למספר חברות נעליים שלא הייתי מגיע אליהן אחרת.

6pm - אתר הסיילים מבית אמאזון. הזמנתי משם כמה נעליים לילדים, ואפילו זוג אחד בשביל חבר. לא שולח ישירות לארץ. היתרון הגדול באתר הזה הוא שכמעט כל נעל מצולמת גם בוידאו, מה שמאפשר ללמוד הרבה יותר עליה.

theshoemart - לאתר הזה הגעתי במקרה בחיפושי אחר הנאנו. והזמנתי ממנו 3 זוגות. אם אתם בעניין של ביגוד ונעלי קרוספיט יש מחלקה שלמה ומכובדת. לא שולחים ישירות לארץ.

sierra trading post - מי שיירשם לאתר הזה יקבל במייל מבול של קופונים שמוזילים לעיתים עד 70% את הקניה. יש מבצעים ממש טובים ואני הזמנתי לרועי ולי סנדלים משם. מה שקצת מרגיז הוא שהם גובים כסף על משלוח בתוך ארה"ב. כ 6 דולר.

kidofit - על החברה הזו כבר דיברתי והמלצתי בפוסט השני בסדרה. נעלי הילדים שלהם מינימליות להפליא, והם שולחים ישירות לארץ ב 10 דולר בלבד (לא דרך האתר. צריך להזמין במייל והם שולחים חשבונית לתשלום בפייפל).

איך מחפשים?

אם אתם יודעים בדיוק מה אתם רוצים פשוט חפשו בגוגל את הדגם המדויק. אחרי שמצאתם את הזוג המבוקש במספר אתרים נסו לחפש קופונים או קודים להוזלה. ברוב האתרים למעלה יש כמעט תמיד מבצעים.

אם לא מצאתם מה שחיפשתם ואתם פתוחים לאפשרויות חדשות (במיוחד בנעלי ילדים), חפשו את ההמלצות באתרים השונים. לפעמים תמצאו שהדגם הקודם של הנעל שאתם מחפשים במבצע והרבה יותר זול.
נסו למזער סיכונים ע"י קריאת ביקורות (באמאזון יש הרבה) על הנעל. חפשו עליה סרטונים ב youtube כדי לקבל יותר מידע. השתמשו ב shoefitr כאשר מתאפשר על מנת לנסות להתאים מידה, וגם אם לא מתאפשר, לכל חברה ניתן למצוא טבלת מידות באתר שלה ואחת העמודות גם מציינת את אורך הרגל בס"מ. תוכלו למדוד את הרגל שלכם ולהסיק את המידה. בנעלי ילדים תמיד כוונו חצי מידה למעלה. מקסימום הם יגדלו לתוך הנעל.

הפוסט הזה סוגר את הסדרה שלי בנושא נעליים.
אני מקווה שהצלחתם לשאוב לא מעט ידע וכלים איך לבחור עבור עצמכם והילדים נעלים מתאימות, ואיך לקנות אותם מבלי לקרוע את הכיס.
צאו בהצלחה!

יום שלישי, 5 בינואר 2016

קניית נעלים ברשת - פוסט רביעי בסדרה

והנה סוף סוף הגענו לפוסט הרביעי בסדרת הפוסטים על הנעלה.
ממליץ לקרוא את הפוסטים הקודמים כרקע:

זה היה אמור להיות הפוסט האחרון בסדרה אבל הוא יצא כל כך ארוך שהחלטתי לפצל אותו לשני פוסטים.
הפוסט הזה והבא אחריו עוסקים יותר בצרכנות ופחות בהנעלה, אך בעיקר בצרכנות של נעליים.
אחרי ששכללתי את רכישת הנעלים ברשת לכל בני הבית לדרגת התמכרות רכשתי קצת ידע שיכול לחסוך לא מעט כסף ולהוזיל עלויות.
שוב אתן קרדיט לבלוג ציידת שהרבה מהידע שרכשתי הגיע ממנו. מי שרוצה להעמיק זה בהחלט המקום שכדאי לפנות אליו.

הפוסט הזה יעסוק ביתרונות לקניית נעלים ברשת. אתיחס גם לחששות ולסיכונים, אך גם לדרכים למזער ולהפיג את החששות.
שנתחיל?

ב 3 השנים האחרונות אני קונה נעלים כמעט אך ורק באינטרנט.
15 הזוגות האחרונים שרכשתי (הרוב לילדים, אבל גם לי ולנעמה) נקנו באינטרנט.
למה אני כל כך אוהב לקנות נעלים באינטרנט?

  • זה חוסך זמן - לא צריך לכתת רגליים לחנויות. אפילו לא לקום מהספה. אפשר אפילו לעשות את זה מהסמארטפון.
  • זה מגיע עם שליח עד הבית - פיתחתי כבר מערכת יחסים עם השליח של הדואר שאחראי על האיזור שלי. אפילו יש לי את המספר שלו בזכרון הטלפון...
  • זה יותר זול - למעט מבצעים בודדים, לרוב מוצרים בחו"ל זולים יותר.
  • חשיפה למגוון רחב של אפשרויות - הדבר הזה רלוונטי במיוחד לנעלי ילדים, שמה לעשות - נעלים שעומדות בסטנדרט המחמיר שלי יש מעט מאד בארץ. המגוון באינטרנט רחב הרבה יותר, וגם אם לא מוצאים בדיוק מה שמחפשים, האלגוריתמים של אתרי המכירות יודעים כבר לזהות דפוס חיפוש ולהציע פריטים דומים, ומי שלא מפחד לחקור ולנסות יכול לגלות לא מעט דברים. כך גיליתי את נעלי ה kamik (נפילה) אבל גם את נעלי tsukioshi המוצלחות (סקירה בהמשך).
    דוגמא נוספת היא נעלי הנאנו 2.0 שאני כל כך אוהב שהפסיקו לייבא לארץ. לקנות בחו"ל זו האופציה היחידה במקרה הזה.
מצד שני לקח לי זמן להרגיש בנוח עם הענין, ואני יודע שקניה ברשת ובמיוחד של ביגוד מרתיעה אנשים מהסיבות הבאות:

  • יש הרבה אתרים שלא שולחים לארץ
  • איך יודעים מה המידה הנכונה בלי למדוד? 
  • מה עושים אם הנעל לא נוחה? לא מתאימה במידה?
  • חשש מהכנסת פרטים אישיים ופרטי כרטיס אשראי באינטרנט
למזלנו, העולם התקדם וקמו שירותים שנועדו לטפל בדיוק בכל הבעיות שהעליתי פה, ולהפוך את הקניה ברשת לבטוחה וקלה יותר. הנה חלק מהשירותים שכל רוכש מתחיל חייב להכיר:

שירותי שילוח


מי שרוצה לקנות ברשת בצורה יעילה חייב להכיר את המושג "שירות שילוח" או "forwarding service".
בגדול מדובר בחברה שיש לה מחסנים בכל מיני מקומות בעולם (ארה"ב, אירופה וכו). השירות נותן ללקוח כתובת מקומית, ומאפשרת לשלוח חבילות אליה בעלות משלוח מקומי (לרוב חינם). כשהחבילה מגיע למחסן, הקונה מקבל התראה, משלם על המשלוח לארץ, והחבילה מגיעה עם שליח עד הבית. שירותים אלה כוללים את buy2usa, mustop, shipito ואחרים. לכל שירות יש את הייחודיות שלו, אבל בגדול מדובר באותה שיטה, ויש לשיטה הזו מספר יתרונות:

מגוון

העולם הופך לשטוח. רוב האתרים בארה"ב לא שולחים לארץ. אבל כולם שולחים בתוך ארה"ב. באמצעות חברת שילוח אפשר לשלוח כמעט מכל מקום בעולם לארץ.

מחיר

לרוב עלות השליחה לארץ של חברת השילוח זולה יותר מעלות משלוח ישירות מהאתר.
יש גם יוצאים מן הכלל. משלוח מ kidofit לדוגמא עולה רק 10$ לעומת 20$ דרך buy2usa.

שירותים נוספים

חברת שילוח מאפשרת שירותים כמו איחוד חבילות, פיצול חבילות, אריזה מחדש וכו. לדוגמא אם הזמנתי מוצרים מכמה אתרים, כולם יגיעו למחסן ואוכל לאחד אותם ולשלוח לארץ בחבילה אחת. חייב להודות שלא ניסיתי את זה אבל זה בהחלט יכול להוזיל עלויות משלוח אם כי יש צורך להתיחס לרף המכס (בעוד רגע נגיע לזה...).
אפשר לקרוא עוד על השירותים הנוספים באתר של buy2usa

מכס 

זה היתרון המשמעותי ביותר בעיני ולכן ארחיב עליו. חוקי מכס ישראל מדברים על מספר מדרגות מס בהתאם לעלות המוצר:
עד 75$ - פטור מכל מס.
עד 500$ - מע"מ ומס קניה (רק למוצרים החייבים במס קניה. לא רלוונטי לנעליים)
מעל 500$ - מיסים מלאים - מע"מ, מס קניה ומכס על פי מחירון המכס.

בגדול ברכישת נעליים רלוונטיות רק 2 המדרגות הראשונות, ואני ככלל לא רוכש נעלים שצריך לשלם עליהם מע"מ (למרות שלפעמים גם עם המע"מ זה יכול לצאת יותר זול מבארץ).
לכן בואו ניקח לדוגמא זוג נעלים שמצאתי באתר קניות אמריקאי בעלות 70$.
עלות משלוח ב buy2usa היא 20$ (מחיר קבוע לשילוח נעליים בדואר אוויר).
נניח לצורך הקצנת הדוגמא שהמשלוח מהאתר ממש זול ומחירו רק 15$.

בואו נחשב כמה באמת אשלם בכל אחת מאפשרויות המשלוח:
אם אשלח ל buy2usa אשלם לאתר הקניות (נניח ריבוק) סכום של 70$. ל buy2usa אשלם בנפרד 20$. המשלוח יגיע לארץ עם קבלה על סך 70$ ויעבור את המכס ללא עלויות נוספות. סה"כ שילמתי 90$.

אם אשלח ישירות מריבוק אז אשלם להם 85$ וזה גם הסכום שיופיע על הקבלה. כשהמשלוח יגיע לארץ הוא יעצר במכס ואדרש לשלם 17% מע"מ שהם עוד 14.5$, כלומר סה"כ 99.5$. וזה עוד במקרה שהמשלוח זול יותר, אם מחיר המשלוח היה זהה. משלוח ישיר היה עולה לי 105$. (15$ יותר ממשלוח עם חברת שילוח).
הסיבה לכך היא שכאשר החבילה מגיעה למכס עלות המשלוח משוקללת במחיר הקניה ואילו ברכישה דרך חברת שילוח ההתחשבנות על המשלוח נעשית בנפרד מול חברת השילוח ולא נחשבת לחלק מהעסקה.

איך בוחרים שירות שילוח

כפי שציינתי בתחילת החלק הזה יש מספר חברות שילוח ולכל אחת יתרונות משלה. בגילוי נאות אספר שהשתמשתי רק בשירות של buy2usa, שכאשר מדובר על הזמנת נעליים מארה"ב הוא המועדף. מצאתי את השירות מאד קליל ונוח לשימוש. האתר אפילו בעברית ויש תמיכה טכנית. יש להם כאמור מבצע קבוע על נעלים במשלוח אווירי מבוטח (יש גם משלוח ימי שלרוב יותר זול אבל לא רלוונטי לנעלים) במחיר של 20$. הנעלים מגיעות עם שליח עד הבית תוך 8 ימים.
כאמור לא השתמשתי בשירותי שילוח אחרים כיוון שאני קונה רק נעליים וכמעט ורק מארה"ב, אבל לחברת shipito למשל יש מחסנים באירופה, והבנתי שהשירות שלה מאד מומלץ.

בדיקת התאמה תלת מימדית 

אחד הדברים המטרידים בהזמנה באינטרנט של פרטי לבוש בכלל ונעלים בפרט היא סוגיית המידה. איך אוכל לדעת שהנעל תתאים לי במידה? הרי לכל חברה ואפילו לכל דגם יש את המידות שלו.
כפי שכבר אמרתי קודם, אין כמו למדוד, ובאמת הנעל הראשונה שרכשתי באינטרנט היא נעל שמדדתי בארץ בחנות לפני שהזמנתי אותה מחו"ל. אבל לא תמיד יש את הדגם הזה בארץ, וזה גם לא כל כך נעים לבוא לחנות למדוד נעל ואז ללכת לקנות במקום אחר.
לחברת shoefitr יש שירות גאוני שבא לטפל בבעיה הזו בדיוק.
השירות סורק כמעט כל דגם נעלים חדש שיוצא לשוק ומאפשר לי להשוות דגם שאני שוקל לקנות לדגם שכבר יש לי וכך ממליץ לי על המידה שכדאי לי לרכוש ואיך היא תרגיש ביחס לנעל הקיימת שלי בעקב, בבהונות, וברוחב.

נניח שאני שוקל לקנות את דגם המינימוס של ניו באלאנס המותאם לקרוספיט:

אחרי שמצאתי את דגם הנעלים הנוכחי שאני מתאמן איתו את המידה ואיך אני מרגיש בהן:

האפליקציה תבנה לי המלצה למידה במינימוס:

מידה 9 במינימוס תרגיש נוחה בעקב ובבהונות אך תהיה צרה יותר.
אני יכול גם לשחק (להגדיל ולהקטין את המידות) ולראות איך זה ישפיע על הנוחות.
למשל מידה 9.5 תהיה יותר נוחה ברוחב אבל קצת חופשית יותר בבהונות.

בנוסף אפשר גם לראות את ההבדל בסוליה בין 2 הנעלים וגם משם אפשר להבין יותר על המידה.

האפליקציה הזו לא חפה מטעויות ולא תמיד נותנת תמונה מושלמת. לפעמים אפילו כדאי להצליב עם עוד זוג נעלים, ובאמת כשביצעתי השוואה לדגם מינימוס אחר שיש לי המתאים לריצות שטח, קיבלתי המלצה על מידה 9.5 שכנראה באמת מתאימה לי יותר. 


השירות הזה לא נותן תמונה מלאה אבל הוא בהחלט עוזר למזער סיכונים. לא ניתן לגשת ישירות לשירות אלא דרך אתרים שעובדים איתו. בעבר הוא היה קיים עבור כמעט כל נעל ב running warehouse. היום משום מה האתר הזה הפסיק להשתמש בשירות, אבל אט אט אמאזון מכניסים אותו לדגמי נעליים חדשים.

דפי מדידה (לנעלי ילדים)

סוג של shoefitr לעניים. השירות לא טרח לסרוק את נעלי הילדים כי כנראה שאין לזה שוק, אבל באתרי של חברות נעליים לילדים יש דפי מדידה אותם מדפיסים ברזולוציית המקור, ועליהם אפשר להניח את רגל הילד ולבדוק את המידה.
למשל הדף הזה מהאתר של stride rite. אין לי שום נסיון עם הנעלים שלהם אבל הבאתי את הדף הזה כדוגמא לדף שבו אפשר לבדוק שקנה המידה נכון ע"י הנחה של כרטיס אשראי במסגרת ייעודית על הדף, וכך לדעת שהוא לא נמתח או התכווץ בהדפסה.
כל דפי המדידה בנוים באותה צורה. הילד עומד עם העקב על סימון העקב (עם גרביים עם מדובר בנעלים או יחף אם מדובר בסנדלים), מסמנים לאן מגיעה הבוהן בכל אחת מהרגליים, ומוסיפים חצי מידה על הבוהן הארוכה יותר. שימו לב יש גם סימון למידות רוחב (לרוב רגיל M ורחב W).

היות והרגל של הילדים כל הזמן גדלה אני לרוב מזמין נעלים גדולות יותר ומקסימום הן מחכות לילדים עד שהרגל גדלה. אחרי למעלה מ 10 זוגות שהזמנתי לילדים קרה לי רק פעם אחת שהזמנתי לרועי זוג שטיפה לוחץ לו, ולכן הנעלים מחכות בארון לאיתי.

שירות Paypal ושירות החזר עלות משלוח

על השירות paypal לא ארחיב פה, רק אציין שמדובר בשירות חובה למי שקונה ברשת (גם בארץ ולא רק נעלים). למי שלא מכיר, אני ממליץ להכנס לאתר שלהם ולקרוא על השירות.
לא כל האתרים מאפשרים רכישה באמצעות paypal אבל אם האתר מאפשר לקנות עם פייפל זו בהחלט תהיה הבחירה שלי. Paypal באופן כללי הוא פתרון מעולה למזער חששות וסיכונים מקניה ברשת.

אחת הבעיות ברכישה מהאינטרנט היא שגם עם כל האפליקציות והנסיונות, בסופו של דבר המוצר יכול שלא להתאים. ברוב האתרים אפשר לשלוח להם בחזרה את הנעלים ולקבל החזר או מוצר אחר.
הבעיה היא שעלות המשלוח חזרה היא לרוב נורא יקרה וזה הופך את ההחזרה ללא משתלמת. 
בדיוק על הצורך הזה באה פייפל לענות עם השירות "יש דרך חזרה" (אין לי מושג איך קראו לזה באנגלית במקור).
השירות מאפשר לקבל החזר עד 4 פעמים בשנה ועד 120 ש"ח לבקשה לעלויות משלוח של רכישות שבוצעו בפייפל והוחזרו לשולח. אני חייב לציין שלא ניסיתי את השירות הזה, והוא גם מוגבל מבחינת מספר שימושים, אבל זה עוד משהו שעוזר להסיר את החשש מקניות ברשת.

עוד כמה נקודות למחשבה


פרה פרה

בקניה ראשונה מאתר מסוים או חברה מסוימת אני תמיד שולח רק זוג אחד לנסיון. גם אם יש מבצע מטורף עד שהנעל לא אצלי בבית אני לא יודע באמת מה טיבה ואם אני באמת רוצה עוד נעל של אותה החברה. לא תמיד אפשר לדעת מיידית, למשל נעלי ה kamik של רועי התגלו כנפילה רק אחרי חודש של שימוש.

להתחיל אצל הגדולים

בפוסט הבא אתיחס לאתרים ספציפים אבל אני ממליץ למתחילים לרכוש בתור התחלה מאתרים מוכרים כמו amazon למשל. לאתרים כאלה יש שירות לקוחות מצוין ואם מתעוררת בעיה תמיד יש למי לפנות. לי קרה מקרה שאמאזון שלחו לי דגם לא נכון ופשוט זיכו אותי באופן מלא על הרכישה והמשלוח בלי שאצטרך להחזיר להם את הנעלים.

לא סוף העולם

לפעמים יש נפילות. למרות כל הידע שצברתי וכל הבדיקות שערכתי לפני חצי שנה בערך הזמנתי זוג נעלים והן פשוט לא היו נוחות. אחרי ששקלתי את האופציה להחזיר לחנות, לבסוף מכרתי אותן ביד שניה. אמנם הפסדתי על העסקה הזו אבל לא כל כך הרבה, וזה כלום לעומת הסכומים שחסכתי בשאר הקניות שעשיתי ברשת. בשורה התחתונה, מי שלא מנסה לא מצליח.

זה הכל להפעם.
מקווה שהפוסט הזה עזר קצת להפיג את החשש מקניות ברשת.
הפוסט הבא יעסוק בתכלס - איפה קונים ומה.

יום חמישי, 31 בדצמבר 2015

סוגר שנה

פעם לימדו אותי שלא מספיק להציב יעדים אלא כדאי גם לחזור אחורה לבדוק מה קרה במציאות ביחס ליעדים שהצבנו.

בפוסט הזה הצבתי כמה יעדים לשנת 2015. הבה נראה מה קרה איתם:

אני רוצה לפרסם קרוב למספר כפול של פוסטים (בערך פוסט לשבוע)
אז מה שקרה בפועל זה שכולל הפוסט הזה פורסמו 23 פוסטים שזה פחות משנה שעברה ואפילו פחות מ 2 לחודש.
השנה פרסמתי כמה מדריכים וסקירות. גיליתי שלפרסם מדריך דורש הרבה יותר השקעה מפוסט שיתוף שלוקח לי לרוב חצי שעה. זה לעיתים דרש 3-4 איטרציות + עריכות עם קישורים ותמונות.

אשמח לחזור לאימונים באופן מלא ושהחלק הזה יהיה חלק מרכזי בפרסומים השנה
אז אי שם במרץ התחלתי לחזור לאימונים ובמאי כבר הייתי כמעט בכשירות מלאה. אפילו היתה תקופה קצרה שהצלחתי לקיים 2-3 אימונים בשבוע. בעת האחרונה אני מתאמן מעט מאד בעיקר בגלל אילוצי לוח זמנים. בכל אופן כתבתי מעט מאד על אימונים השנה. 2 פוסטים בלבד.

אני בטוח אמשיך לכתוב על תזונה, בישולים, מתכונים, אבל כנראה קצת פחות באינטנסיביות
היו כמה פוסטים בנושא תזונה.  4 מתכונים, שני פוסטים כללים בנושא תזונה, וסקירה אחת של טחינה...

כנראה שיהיו כמה פוסטים שילוו את ההתאוששות שלי מהפציעה הנוכחית, אבל אני מקווה שהשנה הזו תסתיים בלי אף פציעה חדשה
הצלחתי לסיים את השנה בלי פציעות חדשות - יש!!!! (מצד שני יש עוד כמה שעות עד שהשנה תגמר...)

קראתי כמה ספרים מאד מעניינים בתקופה האחרונה ואני רוצה לכתוב עליהם
אפילו לא פוסט אחד. היו דברים יותר מעניינים...

מעבר לזה אני מתכנן להתחיל לכתוב על עוד כל מיני נושאים שעד כה לא נגעתי בהם
אז מה עוד היה לנו השנה?
הפרויקט שאני הכי גאה בו, וגם דרש ממני הכי הרבה השקעה הוא הסדרה שלי בנושא הנעלה (חלק 1, חלק 2, חלק 3. הפוסט הרביעי עוד לא נכתב והוא כבר יגרר לשנה הבאה).
כתבתי גם כמה פוסטים שנוגעים להורות שלי, מניתוח החירום בבו ועד הפוסט האחרון שפרסמתי השבוע.
עוד משהו נחמד שקרה השנה הוא שבדף הפייסבוק של הבלוג יש כבר 89 עוקבים. אני יודע שהמספר הזה הוא בדיחה בסטנדרטים של בלוגרים, מצד שני זה מאד נחמד לדעת שיש 89 אנשים שמעניין אותם לקרוא את השטויות שיש לי להגיד, ויש חלק הולך וגדל מהם שאני אפילו לא מכיר.
אז תודה לכל מי שהצטרף. נהניתם? ספרו לחבריכם :)

יעדים ל 2016? בפוסט הבא.

יום ראשון, 27 בדצמבר 2015

ילדים זה שמחה

בחודשיים האחרונים אני משתתף בהדרכת הורים קבוצתית.
פעם בשבוע במשך שעתיים 5 זוגות הורים מתכנסים ולומדים קצת על הורות.
תכלס אני חושב שכל אחד צריך לעשות את זה. מזיק זה בטח לא, אפילו מועיל. אולי אפילו להוציא חוק: מי שרוצה להביא ילדים צריך להוציא רשיון. בואו נגיד את האמת - זה הרבה יותר מורכב מנהיגה, וככל שהזמן עובר נהיה לי יותר ויותר ברור שאני לא מבין בזה כלום...
אבל לא באתי לחפור על הסדנא אלא על המשימה שקיבלתי בפגישה האחרונה.
הפגישה עסקה בעידוד, והמשימה היתה לעשות רשימה של הדברים הטובים בכל אחד מהילדים. יכול להיות שהניסוח היה קצת שונה אבל זה מה שאני הבנתי.
נשמע פשוט וטריוויאלי, אבל ביום יום שמתי לב שקודם כל אני מסתכל על הילדים שלי מתוך המשקפיים של מה שהם לא: זה לא מספיק עצמאי, וזה לא מספיק מחונך, וההוא יותר מדי רגיש, והשני לא אוכל מספיק טוב. ההסתכלות הזו בדרך כלל מגדירה את ההוויה שלי כשאני איתם, שהיא לרוב עצבנית וחסרת סבלנות.
אולי אם נחליף את המשקפיים, אקבל כבונוס הוויה חדשה.


אז הנה רשימה לא סופית:

רועי

חולה על הילד הזה. הוא יפה תואר, חכם, בן 5 וכבר פותר תרגילי כפל וחילוק. ממציא מושגים מתמטיים: "אינסוף ועוד אינסוף זה אינסופית!", יש לו חוש הומור מטורף והוא מצחיק אותי וצוחק מהבדיחות שלי.
ממציא מילים ושפה א-מילולית שרק אנחנו במשפחה מבינים.
הוא יותר מדי חכם בשביל שאני אצליח לעשות עליו מניפולציות ומכריח אותי כל פעם לשכלל את ההורות שלי.
הוא רץ ממש מהר ובסגנון מושלם. משחק עם ילדים יותר גדולים ממנו בלי רגשי נחיתות.
עקשן ויודע בדיוק מה הוא רוצה ולא מוכן לוותר על זה - אין מצב שאני אכריח אותו ללבוש, לאכול או לעשות משהו שהוא לא רוצה.
יש לו חיוך מדהים.
הוא נותן לי חיבוק כשאני הולך ומאחל לי שיהיה לי יום טוב.
יכול לשבת שעות ולבנות בלגו.
יש בו משהו שובה שגורם לכל הילדים סביבו לאהוב אותו.
מגונן על איתי ודואג לו.

איתי

הנינג'ה שלי. ילד משוגע. בן שנתיים וחצי ומדבר יותר טוב מילדים בני 4. מלא אהבה. כל הזמן מחבק ומנשק. דורש את תשומת הלב שמגיעה לו. עושה פרצופים מצחיקים. שוחה מדהים ואוהב מים. גמיש ואתלטי. שר שירים ורוקד ומצחיק אותי. מתעקש על העצמאות שלו. גם הוא מלמד אותי שאי אפשר להכריח אותו לעשות כלום.
הוא אוהב ומעריץ את רועי, וגם אותנו.
אוהב ילדים גדולים וקטנים ומשחק איתם בבטחון מלא.
אוהב לקפוץ ולטפס על דברים בבטחון ובלי פחד.
מאד חופשי ומשוחרר.
כשמגיעים לרופא או חיסון או בדיקה מסוג כל שהוא, הוא פשוט מבין ומתמסר באופן מלא.

המשך יבוא...


עכשיו תבוא עדי ותשאל מה למדתי מהמשימה?
אני קורא את הרשימות וחושב לעצמי איזה כיף למי שאלה הילדים שלו. הלוואי שאלה היו הילדים שלי. אבל רגע, אלה בעצם הילדים שלי. אז מה כל כך קשה לי איתם?!
למדתי שהרבה דברים שאני מסתכל עליהם ביום יום כשליליים, אני יכול להפוך ולהסתכל עליהם בצורה חיובית.
למדתי שקשה לי מאד להמנע מהשוואות בין הילדים (למה הרשימה של רועי יותר ארוכה מהרשימה של איתי?)
ולמדתי שאני חולה על הילדים שלי ולא הייתי מחליף אותם בעד שום הון שבעולם.
תקנאו!

יום שני, 9 בנובמבר 2015

"את הכי יפה כשנוח לך" - פוסט שלישי בסדרה

ברוכים הבאים לפוסט השלישי בסדרה על נעלים.
מומלץ מאד לקרוא את הפוסט הראשון והשני כרקע.
בפוסט הזה אתאר את התהליך האישי שאני עברתי בשנתיים וחצי האחרונות שמדגים איך כמו בתזונה גם בנעליים, אפילו התיאוריה ההגיונית ביותר דורשת התאמה אישית.

הענין שלי בנעלים החל לפני שנתיים וחצי, עם הופעת הפלנטר פשיאטיס שלי.
לפני כן הייתי בוחר נעליים של חברות הריצה המוכרות, לפי הקטגוריה ש"מבחני ההתאמה" סיווגו אותי אליה.
הפציעה הזו שהיתה אחרונה בסדרה ארוכה של פציעות ריצה שלי, היתה גם המתמידה והטורדנית מבין כולם (ועד היום מלווה אותי ברמה זו או אחרת).
אחרי קריאה מרובה של המון חומר באינטרנט במקביל לנסיון לטפל בעצמי, התחלתי לחשוב גם על מניעה של פציעות, ופה התחיל גם הדגש על הנעלים.
בתור התחלה חיפשתי נעליים שיתמכו לי בקשת כדי להוריד קצת מהעומס ולתת לפאשיה שלי להחלים, וביליתי המון המון זמן בקרוקס. בשלב הבא נחשפתי לכל התיאוריה המינימליסטית שפרטתי בפוסט הראשון, והיא היתה מאד הגיונית. החלטתי שחשוב לחזק את הרגליים ורכשתי לי מספר זוגות מינימליסטים לנסיון שהזוג המנצח מביניהם היה ה new balance minimus trail.
מימין דגם השטח, משמאל דגם הכביש (לכביש דווקא לא התחברתי)

הנעלים האלה הרגישו כמו כפפה. היו גמישות, קלות בטירוף, מאד נוחות וביליתי איתם ימים שלמים. הלכתי איתן לעבודה ולאימוני קרוספיט.
הן אמנם היו מאד נוחות אבל אחרי יום שלם בהן, או אחרי אימון שכלל הרבה קפיצות או ריצה על בטון הרגשתי החמרה במצב הרגל שלי. בנוסף, מצב הפלנטר פשיאטיס שלי לא הראה סימני שיפור.
לפני בערך שנה הלכתי שוב לאורתופד שהציע שעלי ללכת בנעליים שיתמכו יותר בקשת ויאפשרו לפאשיה שלי את המנוחה הדרושה לה כדי להחלים.
עכשיו הייתי בבעיה, כי כל כך התרגלתי לנוחות, הגמישות והקלות של המינימוס שאף נעל אחרת לא היתה לי נוחה (וניסיתי מספר זוגות, אפילו דגמים של חברות כמו Zoot שדגם ישן היה לי נוח אבל החדש שהחליף אותו כבר לא), עד שגיליתי את הנאנו.

הנאנו - Reebok CrossFit Nano 2.0 הן הנעלים הכי נוחות שיצא לי להתקל בהן ונראה כאילו נוצרו ממש בשבילי.
הן גמישות, בעלות דרופ של 4 מ"מ, ללא toe spring, תא אצבעות רחב ומצד שני הסוליה שלהן מספיק עבה בשביל שלא ארגיש כאבים אפילו אחרי יום שלם או אימון אינטנסיבי בהן.
יש לי כיום 3 זוגות (ב 3 צבעים), ופרט לאירועים בקוד לבוש או לים אני הולך רק בהן. אפילו קניתי לאחרונה זוג לנעמה.
ואכן הרגל שלי קיבלה את המנוחה הדרושה לה להתאושש, והכאבים שלי כמעט ולא מורגשים היום.
אני גם חושב שהתקופה שלי בהנעלה מינימליסטית שיפרה מאד את טווח התנועה של כף הרגל שלי, וחיזקה אותה.
בתקופה האחרונה אני מנסה לחזור לרוץ קצת וכל נעל ריצה "מסורתית" שאני מנסה היא בעלת סוליה מאד קשיחה וצפופה לי באצבעות (אפילו נעלי קרוספיט ייעודיות לריצה). אפילו בנעלי nike free הרגל שלי מרגישה כלואה.
מדי פעם אני מנסה נעליים מינימליסטיות טהורות של חברות כמו inov-8 או vivobarefoot והרגל שלי עדיין לא במצב שיכולה ללכת בהן. אני עדיין צריך את התמיכה.
מצד שני אני גם לא יכול לחזור אחורה לנעלים שנעלתי פעם.
הפכתי מאד רגיש למספר פרמטרים:
1. משקל - לא מסוגל לנעול נעליים כבדות.
2. תא אצבעות רחב - נראה כי האצבעות שלי החלו להתפרש יותר בנעל ואני חייב נעליים עם תא אצבעות רחב או גדולות בחצי מידה ממה שהייתי נועל פעם.
3. גמישות סוליה - תתפלאו כמה מעטות נעלי הספורט והריצה שהסוליה שלהן באמת גמישה ומאפשרת תנועה חופשית של כף הרגל.
4. תמיכה בקשת - זה פרמטר שאני עדיין לא יכול לוותר עליו, וכנראה שאני אפילו צריך אותו בשביל להחזיק יום שלם של פעילות בנעל ללא כאבים.
5. רכות הסוליה - אני לא יודע אם מדובר על רכות או עובי מינימלי. אני גם לא יודע אם הסוליה של הנאנו עבה יותר מהסוליה בת ה 11-15 מ"מ של ה minimus, אבל משהו בה הרבה יותר רך וסופג זעזועים, ולמרות זאת עדיין מאפשר לה להיות גמישה.
6. drop מינימלי - אני מנסה כמה שיותר לשמור על מנח יחסית ניטרלי של כף הרגל ודרופ של 4 מ"מ מרגיש לי מצוין. יותר מזה כבר מרגיש לי מוזר. פחות מזה עוד לא מצאתי עם סוליה עבה ורכה מספיק.

תהליך דומה של חיפוש עברתי בקיץ האחרון אחרי שסנדלי השורש בני ה 8 שלי התפרקו.
בתחילה ניסיתי להזמין מהאינטרנט זוג זול של סנדלי teva שהתבררו כקשים ולא נוחים.
אח"כ נשברתי והחלטתי ללכת לרכוש זוג סנדלי שורש חדשים (לא יאמן שהזבל הזה מתומחר בכ 300 ש"ח) אך הנוקשות והדרופ הגבוה שברו אותי,
ניסיתי ללכת לכיוון המינימליסטי בעקבות סקירת ה vivobarefoot ulysses של רן, אך הם היו מינימליסטיים מדי ומיד הרגשתי כאבים בעקב.
ואז גיליתי את ה Keen Clearwater CNX. סנדל מהגזרה היחסית מינימליסטית של חברת keen. לא מינימליסטי כמו היוליסס, אך פי כמה מינימליסטי ביחס לכל סנדל שטח אחר.

מדובר בסנדל קליל, גמיש, מותאם למים שהרגיש נוח מהשניה הראשונה בו נעלתי אותו. בתחילה לא אהבתי את המראה שלו כי סנדל לטעמי אמור להיות פתוח מקדימה, אבל עם נוחות לא מתווכחים, וגם די התרגלתי לנוחות שאבנים קטנות לא נכנסות לנעלים, ולפטנט הסגירה המוצלח של הסנדל.

לקח לי לא מעט זמן אבל בסופו של דבר ביססתי אפיון למה שחשוב לי בנעליים. הנאנו וה keen cnx הן בינתיים הנעלים היחידות שעונות על הקריטריונים מלמעלה. עדיין לא מצאתי את הנעל האידיאלית לריצה מבחינתי והייתי שמח לנעל עם קצת יותר רכות (שעדיין עונה על שאר הקריטריונים). אם יש לכם רעיונות אשמח לשמוע. אציין גם שלא ויתרתי על המינימליזם והרגליים שלי כל הזמן עוברות תהליך של חיזוק וגמישות ואני מקווה שבהמשכו אוכל אפילו ללכת זמן רב יחף ללא כאבים.

שורה תחתונה -

  • רגליים זה משהו דינמי. הביומכניקה שלהן משתנה במהלך החיים (ואפילו לאורך כמה חודשים) ולא בטוח שאותה נעל תתאים ותהיה נוחה בכל שלב בחיים.
  • לרוב נעל נוחה היא כזו שנוחה מהשניה הראשונה ולא צריך "להתרגל אליה" (הסתייגות לגבי crocs)
  • תיאוריות לחוד ותחושה לחוד. הנעל האופטימלית היא זו שאתם מרגישים נוח לאורך כל השימוש בה וגם אחרי.
  • יתכן שלכל פעילות תתאים לכם נעל אחרת, ויתכן שנעל אחת תהיה נוחה לכל פעילות.
  • נעל נוחה היא לא תרופת קסם לאורך זמן. אם יש איזה בעיה ברגל שמורגשת למשל בהליכה יחפה כדאי לנסות ולפתור אותה באמצעות תרגילי מוביליטי, מתיחות, פיזיותרפיה ועוד.
  • חברות לפעמים מוציאות דגמים חדשים שמכילים שינוי ממש קטן, אבל השינוי הזה יכול להפוך את הנעל מנוחה ללא נוחה ולהיפך. כך למשל כשקניתי את הנאנו 2.0 שלי כבר יצאו 3.0 וגם 4.0 (היום יש גם 5.0) והן לא היו לי נוחות. אני שמח שהחברה המשיכה לייצר גם את הדגם הישן (ונראה שיש לו ביקוש מאד גדול), למרות הוספת הדגמים החדשים.
  • כשאתם מוצאים את הנעל שנוחה ומתאימה לכם, תדאגו לרכוש ולשמור לכם עוד 2 זוגות ממנה. לכו תדעו מתי החברה תחליט שהיא מפסיקה לייצר אותה...
לסיכום תמונה של חלק מהנעלים שעברו על הרגליים שלי בשנתיים וחצי האחרונות (לא כולל אלה שנמסרו/נזרקו)

מלמטה באמצע ונגד כיוון השעון:
קרוקס קלאסיות בנות 9 - נעל המנוחה האולטימטיבית, מתפקדות גם כנעל בית. אם כי הסוליה של אלה כבר שחוקה לגמרי ואני חייב להחליף אותן.
Merrell bare access 2 - הנעל המינימליסטית הראשונה שניסיתי. נעל כניסה למינימליזם שהיתה מאד נוחה אבל בשלב מסוים קצת לחצה לי באצבעות (פתיר בחצי מידה גדולה יותר)
New balance minimus road - נעל הכביש המינימליסטית של ניו באלאנס. נראה לי שהזמנתי מידת רוחב לא טובה ולכן לא היו לי ממש נוחות.
New balance minimus trail - אחרי ההצלחה של השחורות נקנו גם הכחולות. נעל מאד מוצלחת ויתכן שאחזור אליה כשהרגל שלי תבריא.
Reebok crossfit nano 2.0 - הנעל. כפי שניתן לראות אחרי הצהובות באו הירוקות ואחריהן גם השחורות (וכאמור גם זוג שנקנה לנעמה ולא מופיע בתמונה)
כפכף של קרוקס - הוא דווקא לא היה 100% נוח בחנות, ואחרי בערך שבועיים התרכך ונהיה נוח מאד.
Keen Clearwater CNX - הפתרון שלי לטיולים בקיץ.

עד כאן להפעם. הפוסט הבא בסדרה יעסוק באומנות (הממש לא מורכבת) של הזמנת נעליים ושאר מוצרים באינטרנט.

יום שני, 2 בנובמבר 2015

ויהי חושך

השבוע הזה היה צפוי להיות מאתגר אבל לא מהסיבות האלה.
לכבוד יום הולדת 60 של חמי, אשתי ואחיותיה תכננו לקחת אותו לברצלונה לסופ"ש ארוך, ולי היו צפויים 4 יממות עם 2 הדרדסים.
פרגנתי.
גם כי אני חושב שבאמת מגיע לה קצת חופש מהעבודה והילדים וגם כי לא רציתי להיות האבא הזה שלא יכול להשאר כמה ימים לבד עם הילדים. מקסימום אעזר קצת בהורים.
ואז ההורים שלי הודיעו לי שבדיוק באותו השבוע הם גם טסים לחו"ל...
פה חששתי. בתקופה האחרונה מאד קשה לי עם הילדים. ברמת של להתמודד איתם לבד כמה שעות, אז 4 ימים?!?
אבל מה לעשות? הכרטיסים כבר הוזמנו. נתמודד.

בתור משחק הכנתי לילדים טבלת יאוש "עד מתי אמא חוזרת" (למרות שהטבלה היתה בעיקר בשבילי)


סוף השבוע עבר יותר קל ממה שחשבתי. חמותי לקחה את רועי ל 24 שעות, ואיתי, למרות שלא פירגן לי שנ"צ, היה סה"כ קל לתפעול.
מבעוד מועד לקחתי חופש ביום ראשון, בשביל "להתאושש" מסוף השבוע אבל גם בשביל לעשות הרבה סידורים שדחיתי בבית הרבה זמן. המעבר לשעון חורף הטיב עימי וכבר ב 8:00 הייתי בחזרה בבית להתחיל את יום הסידורים שלי.
הספקתי לקדוח חור אחד בקיר, לפני שהתחילה הסערה הגדולה, שתוך 5 דקות הציפה לי חצי מהסלון והפסיקה את החשמל ל 35 שעות!

אחרי שהסערה קצת נרגעה יצאתי לסיבוב בעיר וחשכו עיני: ענפים שנפלו על מכוניות ושברו חלונות ושמשות, עץ שנפל וחסם את הכביש, ורחוב אחד על תקן נהר(דע).
חזרתי הביתה וחיכיתי למשלוח של שולחן להרכבה שהגיע אחה"צ, והיות והמעלית לא עבדה נאלצתי לאחסן אותו יומיים בתא המטען של הרכב.
הערב דווקא עבר בקלות עם הילדים כאשר המעבר לשעון חורף בשילוב עם הפסקת החשמל אפשרו לי לשים אותם במיטה כבר ב 19:15 וללכת לישון בעצמי ב 21:00 (לא לפני שהתנחמתי בבירה לא ממש קרה בחושך, בפינה כמיטב מסורת העדה)

ב 2:35 חזר החשמל בבית של ההורים שלי מה שגרם לאזעקה שלהם לצלצל אלי ולהעיר אותי, ואז נזכרתי שיש מלא דברים במקרר שצריכים קירור והתחלתי להעביר את חלקם למקפיא.

למחרת אחרי עוד ירידה ועליה במדרגות החשוכות עם שני ילדים שאחד מהם חייב להחזיק בעצמו ולהפיל את הפנס, ב 20:15 סוף סוף החשמל חזר וביצעתי מיון במקרר ובמקפיא:
לזרוק:

 לבשל לגדוד:

למחרת בבוקר נעמה חזרה אבל הצרות לא הפסיקו לפקוד את ביתנו הקט עם סופה נוספת ברביעי שהפכה את רעננה עירנו למיני-ונציה ומסיבה שעוד לא ברורה המטירה דרך הגג מטר במורד הקיר הפנימי, שפינק לי את התקרה, הקיר, המשקוף והשטיח בנזקי רטיבות:
שימו לב למשקוף הגלי (לא בחירה עיצובית...)
תכלס כנראה שיצאנו בזול אבל החורף רק התחיל והתחיל לא טוב.
כשבעיר שאני גר בה דוקרים אנשים ברחובות, מפסיקים את החשמל לכמה יממות, והרחובות מוצפים, אולי כדאי לשקול לעבור דירה...