סלח לי אבי כי חטאתי

כבר שמעתי ממספר אנשים שאיך שאני אוכל נראה מהצד כמו טקס דתי, ושאני משתייך לדת (אם לא לאמר כת) הפליאו.

אפילו יש מושג שרץ בפורומים "כשר פליאו".

אז תחת השקפת העולם הזו מיד ארוץ לרב/כומר/גורו להתוודות על חטאי.

אפיתי לחם!

כן, כן. אפיתי לחם. בבית שלי. 

ואפילו טעמתי ממנו. 

וזה היה לי טעיםםםם!

אז למה אפיתי לחם?

אני כאמור לא אוכל לחם, וגם נעמה. בתחילה מאד התנגדתי לחשיפה של איתי ללחם, אבל לאחרונה לטובת התפתחות וחשיפה למרקמים חדשים אני זורם עם איזו פרוסה פעם ב-.
רועי זה כבר סיפור אחר.

רועי אוכל המון לחם. בגן יש כריכים בבוקר, כריכים אחה"צ, וגם בבית הוא כל הזמן מבקש "לחם בלי כלום". אז אמרתי לעצמי שאם כבר לחם, עדיף שיאכל לחם עם 4 מרכיבים (קמח, שמרים, מלח, מים) שהכנתי בעצמי מאשר לחם עם יותר מ 20 מרכיבים שהכינו באיזה מפעל. בנוסף הכנתי את הלחם מקמח כוסמין אורגני.

מה הקטע עם כוסמין?

זה גם דגן, הוא גם מכיל גלוטן. אבל פחות מחיטה. האינדקס הגליקמי שלו נמוך יותר משל חיטה, והוא פחות מהונדס גנטית. לא אטרקציה, אבל כאמור עדיף מהלחם המעובד שמוכרים בסופר.

האמת שזו היתה חוויה ראשונית מגניבה.

מוטי (המכונה מוטי-סאן) שלח לי את המתכון כבר מזמן אך רק לפני חודש התפניתי אליו.

מעולם לא אפיתי שום דבר, אז זה היה נסיון ראשון ומעניין.

הוצאתי מהארון את המיקסר הישן של סבתא שלי ז"ל.

מיקסר שיוצר אי שם בשנות השבעים, ולפני כמה שנים כשהיה צריך להחליף בו איזה חלק האיש במעבדת התיקונים ברעננה היה צריך לחפור בין חלקי החילוף הישנים שלו כדי למצוא לי מלוש (חולה על המילה הזו) מתאים.

בכל אופן זה היה ממש פשוט. אמנם 2 שלבי התפחה אבל בקטנה.
יצא מדהים (והמון, יחסית לבית שלא אוכלים בו לחם).

אכלתי חצי פרוסה, והחזקתי את עצמי כדי לא לטרוף את כל הלחם. ישר נזכרתי בפרק 4 בספר "בטן של חיטה" המתאר את האקסורפינים בחיטה - חומרים המשפיעים על קולטני האופיאטים במוח (אלה שקולטים סמים נרקוטים), ומעניקים תחושת אופוריה קלה עם כל ביס (בטח אחרי 9 חודשי גמילה) וכמובן חשק לעוד ועוד ועוד...
הבנתי שאם העסק הזה נשאר בבית זה לא יגמר בחצי פרוסה.
בשביל לא להתפתות, את הכיכר הקטנה הבאנו לארוחת ערב שהוזמנו אליה - והמסובים התלהבו בטירוף.
את הגדולה השארנו בשביל הילדים, שפשוט עפו עליה...

יאללה, נלך להקריב איזה שה לעולה שיכפר על החטאים...