4.10.2013. שישי בצהרים. שיחה אקראית עם ירי על תזונה נקייה ואחריה אני מחליט לנסות לחודש את העניין הזה.
מפה לשם כבר 3 שנים שהעסק הפך לדרך חיים.
יש כל מיני מאכלים שפשוט לא נגעתי בהם ב 3 שנים האלה. אפילו לא טעימה, יש כאלה שטעמתי פה ושם, ויש שלא ויתרתי עליהם למרות הפליאו. קבלו את ה Highlights:
3 שנים בלי פיתה - באמת. אפילו לא ניגוב אחד. גם לא לאפה. שווארמה בצלחת. חומוס ביצה עם מזלג, או למתקדמים - ניגוב עם בצל...
3 שנים בלי קולה - לא קולה, לא דיאט לא זירו, בכלל אף לא משקה מוגז אחד פרט לבירה וטעימות סודה.
3 שנים בלי פסטה - תקשיבו זה אפילו לא חסר לי, ולא מגרה אותי. ניסיתי כל מיני פסטות מקמח אורז, מש וכו' אבל ביום יום זה לא משהו שאני מחפש לו תחליפים.
3 שנים בלי קורנפלקס - זה משהו שהייתי אוכל בעבודה כל יום, פעמיים. 3 שנים - אפילו לא ביס.
3 שנים בלי ג'חנון - אין מפגש משפחתי בשבת בבוקר בלי ג'חנון. אני בדרך כלל מחסל להם את הביצים...
ויש גם את הטעימות:
לחם - אם נחבר את כל הקידושים ב 3 שנים האחרונות + פעמיים טעימה מאפייה ביתית אולי נגיע לכיכר אחת.
פיצה - ב 3 שנים אכלתי קצת פחות ממגש.
המבורגר בלחמניה - היו פעמיים. ובפעם השניה זרקתי את הלחמניה באמצע כי היא לא היתה שווה את זה.
על מה לא ויתרתי:
גלידה - היו תקופות של פעם בשבוע, היו של 3 פעמים בשבוע. עכשיו אני בגמילה אז בחודש האחרון אכלתי פעם אחת בלבד גלידה.
עוגות שוקולד - זה כבר יותר נדיר אבל אני בדרך כלל לא מוותר על חתיכה מעוגות שוקולד רטובות.
למרות שלחם, קורנפלקס ופסטה היו חלק מאד מרכזי בתזונה שלי לפני 3 שנים, אני ממש לא מרגיש שהם חסרים לי היום. זה לא שאני מנסה לשבור שיא או ממש מתאמץ להמנע מהם. זה כאילו מחקתי את הדברים האלה מרשימת המאכלים האפשריים ובזה זה נגמר.
למרות שלאורך 3 השנים האחרונות היו עליות ומורדות בהקפדה שלי על התזונה, הצלחתי לשמור על הרעיון הכללי, וזה לדעתי הרעיון - להפוך את זה לדרך חיים.
אנשים אומרים לי: "אני לא חושב שאני אצליח לוותר על לחם" או "אני לא יכול להיות שבע בלי לחם", ואני אומר: תנסו חודש. תראו איך תרגישו. אם תרצו לחזור ללחם אח"כ - הוא יחכה לכם.
מפה לשם כבר 3 שנים שהעסק הפך לדרך חיים.
יש כל מיני מאכלים שפשוט לא נגעתי בהם ב 3 שנים האלה. אפילו לא טעימה, יש כאלה שטעמתי פה ושם, ויש שלא ויתרתי עליהם למרות הפליאו. קבלו את ה Highlights:
3 שנים בלי פיתה - באמת. אפילו לא ניגוב אחד. גם לא לאפה. שווארמה בצלחת. חומוס ביצה עם מזלג, או למתקדמים - ניגוב עם בצל...
3 שנים בלי קולה - לא קולה, לא דיאט לא זירו, בכלל אף לא משקה מוגז אחד פרט לבירה וטעימות סודה.
3 שנים בלי פסטה - תקשיבו זה אפילו לא חסר לי, ולא מגרה אותי. ניסיתי כל מיני פסטות מקמח אורז, מש וכו' אבל ביום יום זה לא משהו שאני מחפש לו תחליפים.
3 שנים בלי קורנפלקס - זה משהו שהייתי אוכל בעבודה כל יום, פעמיים. 3 שנים - אפילו לא ביס.
3 שנים בלי ג'חנון - אין מפגש משפחתי בשבת בבוקר בלי ג'חנון. אני בדרך כלל מחסל להם את הביצים...
ויש גם את הטעימות:
לחם - אם נחבר את כל הקידושים ב 3 שנים האחרונות + פעמיים טעימה מאפייה ביתית אולי נגיע לכיכר אחת.
פיצה - ב 3 שנים אכלתי קצת פחות ממגש.
המבורגר בלחמניה - היו פעמיים. ובפעם השניה זרקתי את הלחמניה באמצע כי היא לא היתה שווה את זה.
על מה לא ויתרתי:
גלידה - היו תקופות של פעם בשבוע, היו של 3 פעמים בשבוע. עכשיו אני בגמילה אז בחודש האחרון אכלתי פעם אחת בלבד גלידה.
עוגות שוקולד - זה כבר יותר נדיר אבל אני בדרך כלל לא מוותר על חתיכה מעוגות שוקולד רטובות.
למרות שלחם, קורנפלקס ופסטה היו חלק מאד מרכזי בתזונה שלי לפני 3 שנים, אני ממש לא מרגיש שהם חסרים לי היום. זה לא שאני מנסה לשבור שיא או ממש מתאמץ להמנע מהם. זה כאילו מחקתי את הדברים האלה מרשימת המאכלים האפשריים ובזה זה נגמר.
למרות שלאורך 3 השנים האחרונות היו עליות ומורדות בהקפדה שלי על התזונה, הצלחתי לשמור על הרעיון הכללי, וזה לדעתי הרעיון - להפוך את זה לדרך חיים.
אנשים אומרים לי: "אני לא חושב שאני אצליח לוותר על לחם" או "אני לא יכול להיות שבע בלי לחם", ואני אומר: תנסו חודש. תראו איך תרגישו. אם תרצו לחזור ללחם אח"כ - הוא יחכה לכם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה