אתגר ה-100 פושאפס!

בימי הריצות והטריאתלון שלי, המוטיבציה שלי להתמיד באימונים היתה תחרויות.

בקרוספיט לעומת זאת, אני לא מתחרה.

ובכל זאת, אני צריך משהו שיתן לי מוטיבציה.

אז ממציאים פרויקטים.

לפני כמה חודשים הגיע לעבודה בחור חדש, והביא תכנית של 3 אימונים בשבוע שמטרתה להביא את המתאמן ליכולת של ביצוע 100 שכיבות סמיכה ברצף.

זה התחיל בטסט שבו עשיתי 20, שקבע מאיזה שבוע בתכנית אני צריך להתחיל.

זו היתה תכנית של 6 שבועות.

אנחנו התחלנו משבוע 3.

ובכל פעם שלא מצליחים את כל הסטים שרשומים בתכנית צריך לחזור על השבוע מחדש.

באיזשהו שלב באמצע גם היה טסט ביניים של 45 פושאפס.

בשבועות הראשונים יש 4-5 סטים עם מנוחות ארוכות של 90 ו 120 שניות, אח"כ כבר עוברים לבערך 9 סטים, עם 45 שניות מנוחה ביניהם. תלוי ביום ובשבוע.

על שבוע 5 חזרנו 3 פעמים.

בשבוע 6 למשל מגיעים ביום הראשון ל 120 פושאפס מצטבר, ביום השני 150 וביום האחרון מגיעים ל 170 (כאשר הסט האחרון הוא 50 רצוף).

וככה במשך חודשיים בערך אנחנו נפגשים בראשון שלישי וחמישי לפני ארוחת הצהריים (למישהו יש פלשבק מבה"ד 1?) לסשן סוער של שכיבות סמיכה.

ממש התמדתי. לא פספסתי אפילו סשן אחד. בחגים אפילו עשיתי השלמות בבית...

את שבוע 6 דווקא הצלחתי במכה ראשונה, ובראשון שאחריו ניגשתי לטסט המאה. הצלחתי 70. שזה פי 3.5 ממה שהתחלתי, אבל לא 100.

מאז עברו איזה שבועיים, החבר'ה המשיכו להתאמן. חלק מהאימונים עשיתי איתם, וחלק הברזתי. קצת ירדה לי המוטיבציה. כנראה שאני יכול היום לעשות איזה 75 ביום טוב.

אז מה עכשיו? חוזרים שוב על השבוע? (שמתחיל להיות די משעמם) או מחפשים מטרה אחרת? 

רעיונות?