משהו קורה בחודש יולי.
איזו תחושת מסוגלות לא ברורה.
חודש יולי זה חודש של התחלות בשבילי.
ביולי 2007 התחלתי לרוץ אחרי 27 שנים של אסטמה.
ביולי 2008 התחלתי להתאמן לטריאתלון, אחרי יציאה מפציעה.
ביולי 2009 התחלתי את האימונים למרתון אמסטרדם.
ביולי 2010 סוף סוף חזרתי לרוץ ולרכוב אחרי יותר מחצי שנה של השבתה בגלל פציעה.
וגם השנה דברים קורים בחודש יולי.
אולי זה החום, אולי זה האיירונמנים של הקיץ שנותנים לי השראה אבל משהו חדש קורה בחודש הזה.
החודש גם החלטתי לשנות כיוון ולעבור להתאמן בקבוצה אחרת.
במקביל שמעתי שמספר מתאמנים מהקבוצה רשומים לאיירונמן אוסטריה בקיץ הבא.
לראות את כל תמונות וסרטוני החברים המסיימים השנה בהחלט עושה חשק.
לאט לאט החלה לחלחל ההבנה שזה משהו שאין ספק שאני אעשה,
ויותר מזה - כנראה שאם אחכה ל 2013, אולי עם עוד ילד זה בטח לא יהיה יותר קל.
בקיצור, כנראה שהשנה זו השנה שלי.
את ההרשמה לאוסטריה פספסתי, וזה חבל כי רציתי להתאמן וללכת עם חברים - זו גם תחרות ששמעתי עליה הרבה המלצות.
האופציות שעמדו בפני היו:
1. לא להרשם
2. להרשם לתחרות אחרת
3. להרשם בהרשמה מאוחרת ולתת לאיסתא ולמארגני התחרות לגזור עלי קופון.
חישוב מהיר הראה שההפרש על ההרשמה המאוחרת זניח לעומת כלל העלויות של השנה הזאת - מחנות אימונים, תזונה, ציוד וכו'.
אז כנראה שזו השנה שלי.
כמו שאתם יודעים - להחליט זה לא מספיק. צריך גם להרשם.
אחרי מרדף של כמה ימים אחרי הבחור מאיסתא (לא ברור, הם לא רוצים להרוויח?), התברברות בנבכי האתר הכתוב בגרמנית, סירובים לכל התוספות שמנסים לדחוף שם (DVD תחרות ב 45 אירו?), וגילוי אחרון שניה לפני התשלום שהחליטו לעקוץ בעוד 29 אירו Service Fee (על מה?!?), גם אני רשום לאיירונמן אוסטריה ב 1.7.2012.
שנת הברזל שלי מתחילה עכשיו.
איזו תחושת מסוגלות לא ברורה.
חודש יולי זה חודש של התחלות בשבילי.
ביולי 2007 התחלתי לרוץ אחרי 27 שנים של אסטמה.
ביולי 2008 התחלתי להתאמן לטריאתלון, אחרי יציאה מפציעה.
ביולי 2009 התחלתי את האימונים למרתון אמסטרדם.
ביולי 2010 סוף סוף חזרתי לרוץ ולרכוב אחרי יותר מחצי שנה של השבתה בגלל פציעה.
וגם השנה דברים קורים בחודש יולי.
אולי זה החום, אולי זה האיירונמנים של הקיץ שנותנים לי השראה אבל משהו חדש קורה בחודש הזה.
החודש גם החלטתי לשנות כיוון ולעבור להתאמן בקבוצה אחרת.
במקביל שמעתי שמספר מתאמנים מהקבוצה רשומים לאיירונמן אוסטריה בקיץ הבא.
לראות את כל תמונות וסרטוני החברים המסיימים השנה בהחלט עושה חשק.
לאט לאט החלה לחלחל ההבנה שזה משהו שאין ספק שאני אעשה,
ויותר מזה - כנראה שאם אחכה ל 2013, אולי עם עוד ילד זה בטח לא יהיה יותר קל.
בקיצור, כנראה שהשנה זו השנה שלי.
את ההרשמה לאוסטריה פספסתי, וזה חבל כי רציתי להתאמן וללכת עם חברים - זו גם תחרות ששמעתי עליה הרבה המלצות.
האופציות שעמדו בפני היו:
1. לא להרשם
2. להרשם לתחרות אחרת
3. להרשם בהרשמה מאוחרת ולתת לאיסתא ולמארגני התחרות לגזור עלי קופון.
חישוב מהיר הראה שההפרש על ההרשמה המאוחרת זניח לעומת כלל העלויות של השנה הזאת - מחנות אימונים, תזונה, ציוד וכו'.
אז כנראה שזו השנה שלי.
כמו שאתם יודעים - להחליט זה לא מספיק. צריך גם להרשם.
אחרי מרדף של כמה ימים אחרי הבחור מאיסתא (לא ברור, הם לא רוצים להרוויח?), התברברות בנבכי האתר הכתוב בגרמנית, סירובים לכל התוספות שמנסים לדחוף שם (DVD תחרות ב 45 אירו?), וגילוי אחרון שניה לפני התשלום שהחליטו לעקוץ בעוד 29 אירו Service Fee (על מה?!?), גם אני רשום לאיירונמן אוסטריה ב 1.7.2012.
שנת הברזל שלי מתחילה עכשיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה