יום רביעי, 25 ביוני 2014

לא רובים, קצת חיידקים ופלדה (ולריאנית)

פעם הייתי ממש תולעת ספרים. לא מבחינת כמויות הספרים שקראתי, אלא מבחינת מהירות הקריאה. אהבתי בעיקר לקרוא ספרי מתח והייתי גומע אותם, לעיתים גם קורא 100 עמודים ויותר בערב אחד.
ואז הזדקנתי, הגיעו הילדים ואיתם הצורך בשעות שינה. אני קורא 5 עמודים במיטה במקרה הטוב, ונרדם.

לספר "רובים, חיידקים ופלדה" של ג'ארד דיימונד התוודעתי בדצמבר 2008, במהלך אחד הטרקים היפים ביותר שהייתי בו, ה Villarica Traverse ליד העיירה המקסימה פוקון שבצ'ילה. אחד הישראלים שפגשתי בטרק הזה (שמאוחר יותר הוצמד לו הכינוי "נינג'ה 2") סיפק המון עובדות מעניינות על התפתחותן של תרבויות ועמים שונים ביבשות השונות מתוך הספר הזה, ואיך קרה שדווקא עמים שהתפתחו באירופה הם אלו שנפוצו וכבשו את העולם, ולא חברות אחרות שקמו ביבשות השונות. זה היה בהחלט מספיק בשביל לעניין אותי אבל כשחזרתי לארץ כבר שכחתי מזה.


כשנכנסתי לפליאו, קראתי הרבה חומר. בעיקר באינטרנט, אבל גם את הספרים "בטן של חיטה" ו"הסוד הקדמוני". "רובים, חיידקים ופלדה" הוא אחד מספרי הקריאה המומלצים לפליאוליט המתחיל, בעיקר בגלל הסקירה שלו על השפעת המהפיכה החקלאית על האנושות.

נשמע מבטיח, לא?
לקחתי את הספר מהספריה (עוד סטארט אפ מטורף שגיליתי רק לאחרונה) ב 7.3 ועכשיו אני כבר מאריך אותו בפעם הרביעית.
זה ספר של כ 350 עמודים, והעובדות בו מאד מעניינות, אבל אני לא מצליח לקרוא יותר מ 5 עמודים בלי להרדם. אחרי 3.5 חודשים אני באיזור עמוד 100.

אז בינתיים, לא ממש רובים...

בגזרת החיידקים היתה חגיגה גדולה אצלנו בשבועות האחרונים.
ביום שני שעבר, אחרי צמרמורות חום וגרון דואב גיליתי את פלאי המשטח המהיר שאיבחן אצלי בגרון את ידידנו הסטרפטוקוקוס.
ביום שלישי גם רועי קם עם חום גבוה, ואחה"צ המשטח המהיר איתר גם אצלו את אותו החבר.
וביום שישי, למרות הנסיון להרחיק את איתי מהחלק המזוהם בבית גם הוא התחיל להעלות חום. ואז ירד לו החום, ואז קם בצרחות באמצע הלילה, ולבסוף בשני אחה"צ זוהתה אצלו דלקת אוזניים.
אז עכשיו 3 מתוך 4 יושבי הבית מגלים את פלאי הפניצילין.
רועי ואיתי מקבלים את אותה אנטיביוטיקה. לשניהם זו פעם ראשונה, ולמרות שאיתי עף על התרופה ולוגם אותה בשמחה, את רועי העקשן זה לא ממש מרשים. לא ההבטחות לצ'ופרים, לא הדילול במשקאות ממותקים, לא האיומים בנסיעה לבית חולים והזרקה לוריד - כלום.
מי שלא ניסה לתת לילד בן 4 אנטיביוטיקה בכפייה, מפסיד היבט של הורות שהייתי מוותר עליו בשמחה...
אחרי מאבקים של למעלה משעה וחצי על 7 מ"ל תרופה, ובכי משותף, הצלחנו סוף סוף למצוא את דרך המלך (בחסות נעמה): שפריץ מהתרופה (לכווץ את החיידקים), וביס מארטיק שוקולד (להקפיא את החיידקים) לסירוגין. וכך כבר שבוע, הילד אוכל 2 ארטיקים ביום. זו פחות או יותר כמות הארטיקים שהוא אכל כל הקיץ שעבר, אבל לפחות הוא לוקח את כל התרופה ללא מאבק.

נעבור לפלדה.
ואם כבר פלדה, עדיף ולריאנית...
לאחרונה הסתימה העונה הרביעית והמטורפת של סדרת "משחקי הכס". מי שלא מכיר, זה הדבר הכי טוב שיש לראות היום בטלויזיה (יותר מהמונדיאל...)
אחרי שראיתי את העונה הראשונה (קצת באיחור), לא יכלתי להתאפק כדי לדעת מה קורה בהמשך, והזמנתי את 4 הספרים הראשונים בסדרה "שיר של אש ושל קרח" במבצע מאמזון.


אני לא מצטיין בקריאה באנגלית, ובטח לא אנגלית של משחקי הכס. אז הספקתי לקרוא 10 עמודים לפני שהתיאשתי והגיעה העונה השניה.
ושוב עכשיו, עם סיום העונה הרביעית, חזר בי הדחף לחזור ולקרוא את הספרים, ויש לי בערך 9 חודשים עד העונה החמישית כדי להספיק לקרוא 4 ספרים של 800-1000 עמ' באנגלית.
זנחתי את "רובים, חיידקים ופלדה" ועד כה קראתי כבר 25 עמודים!
שיהיה לי בהצלחה...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה