צריך להגיד את האמת, בשבועות האחרונים אני לא מקפיד על פליאו.
לא התחלתי לאכול לחם, זה אפילו לא חסר לי. גם לא פסטה או דגנים בכלל.
אבל קיץ, וקיץ אצלי זה גלידה, ולמרות שאני מאמין שמנה אחת של גלידה בסופ"ש זה סבבה לגמרי, בשבועות האחרונים זה הרבה יותר מזה. בשבוע שעבר ביליתי 3 ימים בבודפשט עם נעמה, ובכל יום אכלתי גלידה (וגם בירה..). חזרנו לארץ והעברתי 3 ימים בלי גלידה, ואז בביקור שלי בסופר לפני יומיים עברתי ליד הגלידות של בן אנד ג'ריז, משם קרצו לי 2 פיינטים בטעמים חריגים. קפה ו"יוגורט יווני עם בננה וחמאת בוטנים"
אני אוהב להשלות את עצמי שבן אנד ג'ריס זו גלידה "בריאה". הסוכר בה הוא רק המרכיב השלישי ולא הראשון כמו בכל מיני מותגים מקומיים, אבל מפה ועד לרדת על חצי פיינט בישיבה... הגזמתי.
הגבול לדעתי עובר ברגע שאני קונה הביתה. באופן כללי אצלי בבית אין דברים שאני לא אוכל. כאמור לדגנים אני לא נמשך, אבל כשהגלידה יושבת במקפיא היא קוראת לי. אני לא רגוע עד שהיא לא מתחסלת. אז אתמול במספר הזדמנויות דגמתי את הגלידה עד שסופסוף בלילה גאלתי אותה מיסוריה. מעכשיו נחזור לפעם בשבוע...
בניגוד אלי, רועי דווקא מתקרב לפליאו. בזמן האחרון הוא מבקש שלא נשלח לחם לכריך בגן ואת הגבינת גאודה שיש בתוך הכריך אני עוטף בנייר סופג שלא תתיבש. יש גם קטע עם שזיפים בעת האחרונה...
השיא מבחינתי היה אתמול בארוחת הערב שלאחר כמה חודשים סוף סוף הוא אכל בשר אדום. הוא פשוט עף על סטייק סינטה של 100 גרם.
איתי לעומת זאת אפילו לא הסכים לנסות. "איכס, זה בשר". רק שניצל הוא אוכל הילד הזה.
אתמול נעמה חזרה מוקדם מהעבודה ולקחה את הילדים הביתה, מה שאפשר לי לנצל את כישורי לעבודות גינון אצל ההורים שלי.
השעה שנלחמתי על סולם בשיח ביגונוויליה סורר בעוד כל מיני חרקים אוכלים אותי הבהירה לי למה כנראה לא אגור בבית פרטי (או שכן ואשלם לגנן...)
לפחות בבית חיכו לי שאריות מכל הטוב של הערב לפני: סינטה, יין וגלידה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה