במוצ"ש נעמה נסעה עם רועי לנופש בצפון ואני נשארתי בבית עם איתי.
לכאורה תכנית לא רעה שמאפשרת לכל אחד מאיתנו לבלות זמן איכות אחד על אחד עם אחד הילדים.
קבענו פליי-דייט עם אחד הילדים בגן ליום ראשון.
כבר תכננתי לקחת אותו לסרט או רכיבה על אופניים בשני.
אבל תכניות לחוד ומציאות לחוד.
אחרי שהם נסעו הספקתי לבלות עם איתי שעה בגינה. כשהגענו הביתה הוא התלונן על כאב בטן ובילה שעה בשירותים עד שהקיא את נשמתו. היה תענוג.
בבוקר למחרת הוא העלה חום אבל בניגוד לכל מחלות החום שהיו לו הוא היה אפתי בצורה מדאיגה. לא אכל כלום, בקושי שתה, ולא הסכים להרים את עצמו מהספה, ולמרות שלא אכל כלום המשיך להתלונן על כאבי בטן עזים.
אולי בגלל שעבר הרבה זמן מהפעם האחרונה שהוא היה חולה לא הייתי רגיל לזה, אבל אני לא זוכר התנהגות כזו ממנו הרבה זמן, אז הלכתי לרופא. דווקא לפני הרופא הוא פירק קערת קוסקוס והתחיל להראות יותר טוב.
הוא אפילו דרש שנצא לשחק בחוץ ושניסע לגינה בלי דשא (הגענו עד הסופר כשהוא ביקש לחזור הביתה).
כבר הייתי בטוח שהבריא, עד שב 1:00 בלילה הוא שוב התעורר עם חום גבוה, ואח"כ שוב ב 6:30 בוכה ש"בא לו כפפות!" זרקתי עליו כפפות גומי שמצאתי במטבח וחזרתי לישון, ואז ב 8:15 גיליתי שהוא החליט לעבור עצמאית לשינה בסלון.
אז הוא כבר קם בלי חום אבל איכשהו נכנס למוד בכיינות (ולא יצא ממנו עד הלילה).
הדילמה המרכזית היתה איך להעביר את הזמן עם הילד.
אני לא ממש מפעיל מצטיין, במיוחד של איתי. עם רועי אני עוד יכול לעסוק בבניה של לגו או דגמים אחרים. לאיתי אין ממש סבלנות. אני טוב בלקחת לגינה, לבריכה, לג'ימבורי או לתת להם לשחק אחד עם השני.
עכשיו לא היה לי את השני, והאופציות האחרות היו כרוכות בהרבה שמש, שחשבתי שלא נכון שיקבל.
אז הלכנו לג'ימבורי.
הג'ימבורי בבוקר של תחילת אוגוסט מאופיין בהמון אמהות עם תינוקות, אז היה קצת משעמם, אבל היה נחמד לראות את איתי, בהעדר אחיו הגדול, יוצר תקשורת עם ילד אחר.
סבבה, שעה בג'ימבורי, עוד קצת קניות, ארוחת צהרים, ועכשיו מה? "לך לישון!"
הלך?
זיבי הלך!
לא נעים להגיד אבל גם לי היו תכניות ליום הזה. הקיטנה היתה אמורה להתחיל ב 16:30-17:00, והיא כבר יומיים שלמים אורכת כל היום. (שעות נוספות). היתה לי רשימה ארוכה של סידורים, שלרובם לא הגעתי, אבל חלק הצלחתי להשחיל בין שינה לתכנית טלויזיה.
אני לא גאה בזה אבל הילד ראה המון טלויזיה ב 48 השעות האחרונות.
יש גם ימים כאלה.
רק שיהיה בריא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה